רש"ש על סוכה ל״ד

מהדורה: דפוס וילנא ראם

מפרשים:
1 גמרא פרט לצפצפה הגדילה בין ההרים. פי' שאין דרכה ליגדל על מים וע"ז אמר מ"ק קח על מ"ר כו' דמשמע דהיא אינה גדילה על מים רבים ורש"י פי' בע"א
2 רש"י ד"ה עשר נטיעות אלו ג' נשאלו כו'. עי' מו"ק ד בתד"ה אלא אר"א דלמשה גופיה נאמרו אלו יחד:
3 בא"ד נאמר למשה שיונקות בב"ס כולה ומותר לחרוש את כולה. כצ"ל והנה לפירושו נאמרו ב"ד למשה: א דלנטיעות מותר לחרוש עד ר"ה. ב שיעור יניקתן. ולעד"נ דשיעור יניקתם קים להו לרבנן עי' ר"ה יג וכמו בזקנים דקי"ל בעצמן שיעור יניקתם דהרי בהם לא נאמרה הלכה ומה שאומר י' נטיעות הל"מ ל"ד אלא דהלכה ל"נ רק דלנטיעות מותר לחרוש כדי צרכן עד ר"ה והם קי"ל דב"ס הוא כדי צורך ע"נ וכה"ג כתבו התוס' בשבועות יב ד"ה אשם:
4 בסה"ד ואם אינם שלש כו'. לפי חשבון בפ"א דשביעית מוכח דבזקנים א"צ שיהיו מפוזרים בערך אחד בתוך הב"ס רק שיהיה ביניהם כדי שיעבור הבקר בכליו ולכן אם אינם ג' ל"ש לפי חשבון אלא כמלא אורה וסלו דוק שם. וכ"כ בעצמו בב"ב ס"ד כו. ועמש"כ שם:
5 רש"י ד"ה ואיכא דמתני האי קרא כו'. כצ"ל:
6 רש"י ד"ה פתורתא לקרות גדולה כו'. כצ"ל:
7 גמרא ענף עץ עבות ג'. עפרש"י ותוס'. ולעניותי נראה דדריש עבות ג"כ על מנין ענפי העץ שיהיה ג' כשיעור שיוכל לעשות מהן עבות דאינו בפחות מג' כדלעיל לב ב לגבי עלין ועי' לעיל יג בתד"ה מצות ובמש"כ שם וכה"ג כתבתי במכות כג ע"ש ותמיהת התוס' על פרש"י י"ל מדלא כתיב הדס עבות בשמו העצמי אלא ענף עץ ש"מ דאתו למנינא ומדהם למנינא גם עבות למנינא כמו בב"מ פו ב מדטוב לדרשה רך נמי לדרשה ועמש"כ בחדושי לס' נת"ע אות ז' בזה ומה שהקשו עוד דנימא פרי עץ הדר שלשה תימה לדרוש מעץ פרי:
8 שם א"ל ר"א יכול כו'. עי' ק"נ אות ב:
9 שם אמר ביראה א"ר אמי כו'. עי' לעיל כז:
10 במשנה אתרוג כו' והיבש. עמש"כ בחדושי שו"ע סי' תרמ"ח ס"א ולקמן לו: