רש"ש על סוכה כ״א

1 רש"י ד"ה בשקיפין ומתפרקין ברוח. נראה דמפרש שהוא מלשון שקיפן קידום שבתרגום מקץ מא ו:

2 תד"ה ומביאין אע"פ שהיו התינוקות טמאים בנדה כו'. כצ"ל:

3 תד"ה שדעתו קסבר ר"י אוהל זרוק שמיה אוהל. כן מפורש בהדיא בעירובין ל ב ולהמהרש"א אישתמיט זה להכי נדחק לומר דרבא ידע כו'. ועוד מה יענה לאביי שהרי הוא ודאי לא ידע הברייתא . ולשנא דהתוס' במש"כ דמשמע אטעיתיה:

4 גמרא שאני מטה הואיל ולגבה עשויה. נל"פ ע"ד שכ' מקצת פוסקים דאפי' למ"ד מצות אצ"כ במכוון שלא לצאת לכ"ע ל"י עמ"א תקפ"ט סק"ד או ע"ד שכ' הר"ן בפ"ד דר"ה במתניתין דהמתעסק ל"י ע"ש:

5 רש"י ד"ה נוהגין היינו אלמא אוהל עראי כו'. לכאורה לפי הענין הכי הל"ל אלמא אוהל שאינו עשוי ביד"א דכל שלא נעשה בכוונת אוהל שלא ביד"א מיקרי כדלעיל: