רש"ש על קידושין פ״א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

מפרשים:
1 גמרא רב ורב יהודה הוו כו' א"ל רב לרב יהודה דל כו'. כצ"ל:
2 שם שלא תהא מוציא לעז על בניה. ק"ק הא מדלא מפקינן לה מיניה מוכח דאינו ברור שזינתה דכה"ג אמרינן בגיטין פא כיון כו' ומראשון לא מפקינן כו' ע"ש וי"ל:
3 שם איכא דשמעו בהא ולא שמעו בהא. כה"ג ביבמות לו ושם דלמא איכא אינשי דהוו בחליצה כו':
4 שם במתניתא תנא איפכא. גם בסוכה ס"ד נא איתא ת"ר בראשונה היו נשים מבפנים כו' התקינו שיהו כו' מבחוץ מוכח דזה עדיף טפי. ואולי דהש"ס כאן יכוון לההיא ברייתא:
5 שם אידמא ליה שטן כאיתתא בריש דיקלא כו'. עמש"כ במגילה כח בד"ה סליק. וכה"ג יתכן לפרש כאן וכמו בר"מ דעמד בעבר הנהר:
6 רש"י ד"ה איפכא. א"ח שמא תכנס היא לפנים שאם תכנס כו'. כצ"ל וכ"ה בר"ן:
7 תד"ה מלקין. דהא הכא מיירי ליוחסין כו'. מש"כ הרש"א די"ל שמכירין אותו שאינו פוסל כו'. תמוה דא"כ מהיכא תיתי לאוסרה:
8 גמרא דתניא אחותו כו' אין מתייחד עמהן אלא בעדים כו'. נראה דעדים ל"ד וכמו ששנינו בגיטין פ"ז מ"ד לא תתייחד עמו אלא בפני עדים אפי' עבד כו' ע"ש בתוי"ט:
9 שם אביי מכלליה כו'. כצ"ל בלא ו' וכמו שהעתיקו התוס':
10 רש"י ד"ה שמעו דקאמרי. השמיע כו'. כצ"ל ור"ל דהשטן השמיע:
11 רש"י ד"ה דריש צוציתא. שבגובה הדקל. לכאורה רומנא היינו פירא דרמון:
12 רש"י ד"ה במה הכ"מ. מה עבירה כו'. כצ"ל:
13 רש"י ד"ה מתייחד עם אחותו וד"ה ודר עם אמו. נ"ל דצ"ל דבור אחד ומש"כ דלא תקיף כו' דלא מיגרי בקרובתא קאי נמי לטעמא על אחותו כי כן פי' בסנהדרין שם על בקרובתא באמו ובאחותו. ולפ"ז נ"ל דאחותו דקאמר רב יהודה ל"ד אלא ה"ה שאר קרובות ונקט אחותו לרבותא דאף שהיא עמו ראשון בראשון כאב עם בתו ובן עם אמו אפ"ה יחוד לפרקים הוא דשרי אבל לא בתמידות. ובזה א"ש מה שלגלג אותו תלמיד על ר"ט שלא רצה להתייחד עם כלתו:
14 רש"י ד"ה שתי יבמות. שני אחין. כצ"ל: