רש"ש על קידושין כ״ז

1 גמרא והלכתא צבורים לא בעינן. יש לדקדק ל"ל לפסוק הלכה בזה הלא כבר נפשט דלא בעינן באין חולק ועי' בכ"מ ישוב נכון לדעת הרמב"ם. אמנם עדיין קשה מקני דמדקאמר ולטעמיך קני מי קתני כו' משמע דפשוט הוא דבעינן ליה ול"ל לפסוק הלכה ביה. ובזה למדתי ישוב מלשון רש"י והרי"ף והרא"ש והוא דמאי דפשיטא ליה הוא לומר קני ארעא. ומאי דפסיק הוא דצ"ל ג"כ וקני אגבה וכ"מ מלשון הפוסקים:

2 רש"י ד"ה לא שנו. אלא שנתן לו דמי כל המטלטלין והקרקע. נ"ל למחוק מלת והקרקע דמשמע לקמן דאותה קרקע שהחזיק בה קנה אף בלא נתן דמיה וכ"ה להדיא ברא"ש ור"ן:

3 תד"ה נתון. א"נ ה"ל לר"י מאתים זוז כו'. לפמש"כ בס"ד בסוף פאה ע"ש י"ל בפשיטות שלא ה"ל מאתים זוז במלואם ואפ"ה לא היה רוצה ליטול מ"ע משום הא דתנן התם וכ"מ שצריך ליטול ואינו נוטל כו'. אבל מע"ר הואיל דמעיקרא דדינא מה"ת שייך לו אע"פ שהיה עשיר רק מקנסא דעזרא ניטל מעשירים והוא שהיה עני נשאר על ד"ת. ואולי מחוייב הוא לקבל אם נותנים לו כמבואר בטוש"ע יו"ד סי' שו ס"ד לענין בכור ונכון בס"ד:

4 רש"י ד"ה לא שותות. דבעינן תחת אישה. כ"ה במשנה שם. והגמרא דנקטה קרא דתחת אישך הוא משום דקרא זה כ"ע דרשי ליה למעוטי לר' יאשיה למעוטי ארוסה ולריו"נ שומרת יבם משא"כ תחת אישה דריש ר' יאשי' להקיש כו' כדאיתא שם בגמרא. ומתניתין דשם אתיא כריו"נ:

5 תד"ה במה ד"א. ה"נ לא מצי למיקני בהן קרקע. כ"מ להדיא לקמן בגמרא מז. ובב"מ ס"ד מו העתיקו משמא דגמרא ובמכר לא קנה. וליתא בנוסחא שלפנינו:

6 בא"ד ובהאי נמי איכא כו' שקונה בלא כסף. נ"ל דר"ל דהאי שדה שמחזיק בה שע"י קונה שאר השדות קונה בחזקה לחודא בלא כסף כמש"כ לעיל:

7 תד"ה עשר. והוא אחז בטלפיים כו'. אבל הרשב"ם בב"ב נג ב בד"ה מהו מפרש דמחזיק באפסר וכ"נ מפרש"י. ואולי ר"ל דמחוברים יחד ע"י חבל אחר והאפסר אינו אלא על ראש האחת. אבל בפרש"י א"א לכוון כן:

8 בא"ד כלומר ראוי היה להיות בידו. ולע"ד הנל"פ האי בידו כמו לקמן סד והרי בידו להשיאה לחלל וכן בד"ט ור"ל דבידו הוא לאחוז את האגד עצמו:

9 תד"ה אלא. דכי היכי דמרבה מאיש איש קינוי כו'. כצ"ל וכ"ה בדבריהם ביבמות נח ד"ה אלא והוא כגי' שמחקה רש"י בגמרא דר"פ ארוסה ע"ש:

10 תד"ה ה"ג. וכיון שנסתרה אין חופה תופסת בה. כצ"ל: