רש"ש על קידושין ל״ג

מהדורה: דפוס וילנא ראם

רש"ש על קידושין ל״ב ע״ב » « רש"ש על קידושין ל״ד ע״א

1 קידושין פתח ↗

אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: ״מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם״ – וַאֲפִילּוּ כׇּל שֵׂיבָה בַּמַּשְׁמָע. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּאִיסִי בֶּן יְהוּדָה. רַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה קָאֵי מִקַּמֵּי סָבֵי דְאַרְמָאֵי. אָמַר: כַּמָּה הַרְפַּתְקֵי עֲדוֹ עֲלַיְיהוּ דְּהָנֵי. רָבָא מֵיקָם לָא קָאֵי, הִידּוּר עָבֵד לְהוּ.

2 פסחים פתח ↗

רַב יוֹסֵף בְּיוֹמָא דַעֲצַרְתָּא אָמַר: עָבְדִי לִי עִגְלָא תִּלְתָּא. אָמַר, אִי לָא הַאי יוֹמָא דְּקָא גָרֵים — כַּמָּה יוֹסֵף אִיכָּא בְּשׁוּקָא.

3 רש"י פתח ↗

זמן חיוביה - בארבע אמותיו כדלקמן עמוד ב:

4 תוספות פתח ↗

אין בעלי אומניות רשאין לעמוד כו' - תימה מה לשון רשאי שייך דמשמע דאיכא איסורא וי"ל דמיירי בעוסקין במלאכת אחרים. והשתא שייך לשון רשאים ומיהו י"ל רשאים כמו חייבין כי ההיא דתנן בערכין פרק המקדיש שדהו ערכין דף כח: כמה רוצה אדם ליתן בשור זה לעולה אע"פ שאינו רשאי פי' אע"פ שאינו חייב והשתא ניחא דמיירי שפיר בעוסקין במלאכת עצמן.:

5 סוכה פתח ↗

דְּבַר יוֹכָנִי! תָּפַשְׂתָּ מְרוּבֶּה לֹא תָּפַשְׂתָּ, תָּפַשְׂתָּ מוּעָט תָּפַשְׂתָּ. וְאֵימָא כְּאַפֵּי דְּצִיפַּרְתָּא דְּזוּטַר טוּבָא! אֲמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: רַב הוּנָא ״פְּנֵי״ ״פְּנֵי״ גָּמַר. כְּתִיב הָכָא: ״אֶל פְּנֵי הַכַּפּוֹרֶת״, וּכְתִיב הָתָם: ״מֵאֵת פְּנֵי יִצְחָק אָבִיו״.

6 תוספות על קידושין פתח ↗

ואימא מורא משקלות - פירש בקונטרס גבי משקלות כתיב דברים כ״ה:ט״ו אבן שלמה וצדק יהיה לך וקשה דלא מצינו בשום מקום דכתיב בהו מורא בהדיא ויש גורסים מכשולות דכתיב ויקרא י״ט:י״ד ולפני עור לא תתן מכשול ויראת וא"ת א"כ מאי משני פני פני גמר גבי מכשול נמי כתיב לפני עור לא תתן מכשול וי"ל דלא דמי דעמידה מפני זקן שייך לירא מפני השם כדאמר ב"ק דף מא: את ה' אלהיך תירא לרבות ת"ח ור' יצחק מפרש דמצינו מורא במשקלות . כדאמרי' במדרש זכור את אשר עשה לך עמלק ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים היינו בשביל המשקלות ועל עון זה בא עמלק דבתר פרשת משקלות כתיב זכור את אשר עשה לך עמלק בפרשת כי תצא והיינו דכתיב במשלי מאזני מרמה תועבת ה' ואבן שלמה רצונו וסמוך ליה בא זדון ויבא קלון כלומר שעל עון זה בא זדון וקלון של עמלק:

1 גמרא רבא מיקם לא קאי הידור עביד להו. עי' לעיל לב ב בפרש"י ד"ה הידור:

2 שם ר"נ משדר גוזאי כו' כמה נחמן בר אבא כו'. כה"ג אמר רב יוסף בפסחים סח ב. מכאן קשה בין לפרש"י ובין לפי' התוספות בגיטין ס"ד לא בסתם ר"נ מי הוא. אח"ז מצאתי שקדמוני בזה גליון התוס' בב"ב מו ב:

3 רש"י ד"ה זמן חיובי'. בד' אמותיו כדלקמן. פשוט דכוונתו להא דבסמוך תנא איזוהי קימה כו' זה ד"א והמציין ל"ד:

4 תד"ה אין. וי"ל דמיירי בעוסקין במלאכת אחרים. ודקאמר מכאן ע"כ ר"ל כיון דבמלאכת עצמן אינן חייבין ממילא במלאכת אחרים אינן רשאין. ואהכי פריך והתנן כו' דאפי' תימא דמיירי במלאכת עצמן מ"מ קשה מהא דמשמע דחייבין והרש"א במחכ"ת ל"ד:

5 גמרא ר"א פני פני גמר. כה"ג בסוכה ה ב:

6 תד"ה ואימא. וקשה דל"מ בשום מקום דכתיב בהו מורא בהדיא. נ"ל דכיוונו לומר במלת בהדיא דמשמעות מורא איכא בהו. והוא דדרשינן בב"מ סא ב דלהכי נאמר יצ"מ גבי משקלות דאמר הקב"ה אני הוא שהבחנתי כו' אני הוא שעתיד להפרע כו' ע"ש. ולכן נ"ל דברש"י ט"ס וצ"ל מאזני צדק וגו' הכתוב בפרשה קדושים אצל יצ"מ. ומ"מ הקשו התוס' שפיר דאע"ג דתני דבי רי"ש ושב הכהן כו' מ"מ מדדמי ליה ילפינן כדאמרי' בכ"ד:

7 בד"ה עומד מלפניו. השניות. הס"ד ואח"כ מתחיל ד"ח שנאמר:

רש"ש על קידושין ל״ב ע״ב » « רש"ש על קידושין ל״ד ע״א