רש"י על קידושין פ״א ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור קידושין פ״א ב:ג׳
3 יוֹמָא חֲדָא הֲוָה קָא גָרֵיס בְּגִינְּתֵיהּ. קַשִּׁטָה נַפְשַׁהּ, חָלְפָה וְתָנְיָיה קַמֵּיהּ. אֲמַר לַהּ: מַאן אַתְּ? אֲמַרָה: אֲנָא חָרוּתָא דַּהֲדַרִי מִיּוֹמָא. תַּבְעַהּ. אֲמַרָה לֵיהּ: אַיְיתִי נִיהֲלַי לְהָךְ רוּמָּנָא דְּרֵישׁ צוּצִיתָא. שְׁוַור, אֲזַל אַתְיֵיהּ נִיהֲלַהּ.
פירוש רש"י על קידושין פ״א ב:ג׳
3 קשטה נפשה - בתכשיטיה קישוטי בשמים ואפרסמון:
4 חלפא ותני קמיה - עברה לפניו ושנתה פעם שניה:
5 דפריש מינאי - מחמת זקנה ומה ירא מיצר הרע:
6 אנא חרותא - שם זונה ניכרת בעיר:
7 דהדרי מיום - שחזרתי היום הלום:
8 דריש צוציתא - ענף קטן שבגובה הדקל:
9 שוור - קפץ: