רש"ש על קידושין מ״ט ב

1 גמרא שמא הרהר דבר עבודת כוכבים בדעתו. פי' ואמרי' לעיל מ דההרהור בה הקב"ה מצרפה למעשה:

2 שם עשרה קבין גבורה כו' תשעה נטלו פרסיים. כדמצינו בההוא פרדשכא דרהיט תלתא פרסי בכרעי' שבת צד ע"ש. ולקמן ע"ב אמר לוי עלייהו דומים לחיילות של ב"ד ופרש"י גבורים. ובישעי' י"ג קראתי גבורי לאפי וקאי על פרס ומדי:

3 רש"י ד"ה בן עזאי. כדתנן משמת בן עזאי בטלו השקדנים. ושם איתא ג"כ משמת בן זומא בטלו הדרשנים. וב"ע אמר כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום בכורות נח והיה תלמיד חבר דר"ע ב"ב קנח ב:

4 רש"י ד"ה דיקא נמי. גבי הולכה כתיב ולהנה שתי נשים. כצ"ל:

5 רש"י ד"ה עניות דתורה. דאינה נוחה על גסי הרוח כו'. כדדריש רבא עירובין ר"ד נה לא בשמים היא לא תמצא במי שמגביה דעתו כו'. ובתענית ז אמרינן מה מים מניחין מקום גבוה כו' אף דברי תורה כו':

6 תד"ה לבנות. ואשמעינן דלא נתקיים לה מקום זה. כצ"ל:

7 במשנה בן עיר ונמצא בן כרך כו'. נ"ל מדהתחיל בבבא שאח"ז בעל מנת ולא סמך על הע"מ שהזכיר בתחלת המשנה. דבן עיר וב"כ אין המכוון בהם שדר עתה בעיר או בכרך כדמשמע מפרש"י. אלא שהרצון בהם שנתגדל בעיר או בכרך וידוע בנסיון ההפרש שביניהם בטבעם ובד"א. ולפי שהוא שינוי שבגופו לכן כללו בסדר אחד עם הקודמים שכולן הם בגופן. ובבבא דלאחריו ששונה בה דברים שחוץ לגופו התחילה בע"מ בפ"ע:

8 גמרא דתנן יקריב אותו כו'. בעניותי לא מצאתיה במשנה ועי' ספ"ה דערכין ועי' לעיל מ תד"ה אין:

9 רש"י ד"ה בן כרך. אע"פ שהטעה לשבח כו'. עי' רש"א ובס' פר"ד דרוש ז':

10 תוס' ד"ה דברים. והרי לא התנה שאם לא ילך לא יתקיים המקח. כצ"ל:

11 בא"ד ורשב"ם פי' כו' הנ"מ באיסור כו' אבל בממון ל"ב תנאי כפול ול"נ דהא כו'. תימה לי מדוע לא דחוהו מהסוגיא דס"פ שבועת העדות דמבואר שם אדרבה להיפך דבממונא ל"ל לר"מ מכלל כו' ובאיסורא אית ליה. ועי' בפי' הרשב"ם בב"ב קלז ב דיש בו שינוי קצת ממה שכתבו התוס' בשמו: