מאירי על נזיר מ׳

1 אף הלויים כשהופרשו לעבודה הוצרכו לגלוח בתער על כל בשרם ושיור שתי שערות היה מעכב בהם גם כן והיו טעונין תנופה בגופן וקרבנות האמורים בהם בסדר בהעלותך ולא היו קרבנותיהם טעונין לחם כקרבנות נזיר וכן לא היה קרבנם עולה ויורד כשל מצרע אלא קבוע להם אף בעניות כקרבנות נזיר:

2 חמש פאות בזקן שתים מכאן ושתים מכאן ואחת באמצע ואין חיובם אלא בגלוח שיש בו השחתה והוא התער הא בשאר כלים לא וכבר ביארנו הענין בכדי צרכו באחרון של מכות ונזיר ומצרע מגלחין אף הפאות בתער ואף כהן שנצטרע כן שאין מצות גלוח שבהם מתקיימת אלא בתער וכל שיש שם עשה ול"ת ואי אתה יכול לקיים את שתיהן אין משגיחין בלא תעשה כלל אלא יבא עשה וידחה את לא תעשה כמו שביארנו בראשון של יבמות בענין הציצית שנעשה מן הכלאים ואף על פי שגלוח נזיר יש בו עשה ולא תעשה הואיל והוא בדין שאלה הקלו בו כמו שביארנו שם וכן ביארנו שם שהקפת כל הראש שמה הקפה ואין אומרין שאינו חייב אלא במגלח את הפאות ומניח שאר שער הראש אלא אף במגלח את כלו הואיל ומ"מ נתגלחו הפאות חייב:

3 זה שביארנו בתגלחת של טהרה שבנזיר שכל שגלח בה שלא בתער או ששייר שתי שערות לא עשו כלום אף בתגלחת טומאה שבו הדין כן בין בתער בין בשיור שתי שערות גלח והניח שתי שערות וצמח כל ראשו וחזר וגלחו כלו עם אותם שתי השערות או שנתגלחה אחת מן השתים עם הראש יצא ידי גלוח אף על פי שנשארה האחת שאין שיור אחת כלום ואין הגלוח צריך להיות כאחד שאפילו גלח שער שער כל שנתגלח כלו יצא ואין התגלחת מעכב בשתיה ובטומאה הואיל ונזרק עליו אחד מן הדמים אבל אם הניח שתי שערות ונשרה אחת מהן וגלח אחת אף על פי ששער אין כאן מצות גלוח אין כאן וכל שכן אם נשרו שתיהן ואין צריך להעביר תער על מקום הנשירה שהרי אפילו כל ראשו כן אינו צריך שהנזיר הממורט אינו צריך העברת תער כמו שיתבאר מ"ו ב' ומ"מ בתוספות פירשו כאן שישהא קרבנותיו וימתין שבעה שיהא שערו מתגדל ויגלח ויביא קרבנותיו וכן עיקר:

4 אף על פי שזהו היוצא משמועה זו לענין פסק אני מעירך בביאורה מעט מצד קצת בלבולים שבה והוא שהנזיר בתגלחת שבו הן של טומאה הן של טהרה וכן גלוח שבמצורע לא הוזכר בהם תער אלא שבתגלחת איסור של נזיר נאמר ותער לא יעבר על ראשו עד מלאת ימי נזרו ואם אינו ענין לו שהרי אף בשאר המעבירים לוקה תנהו ענין לתגלחת אחרונה של טהרה וכן שסמוך לו עד מלאת ימי נזרו כלומר שאחר מלאת יגלח בתער וילפינן טמא מטהור לתער והלוים הוזכר בהם תער ועל זו אמרו תער אין לי אלא תער תלש מרט סיפסף מנין תלמוד לומר לא יעבר וכו' ושאל בה אם כן למה נאמר תער ללמד על תגלחת אחרונה ר"ל של טהרה ואמר עליה ללמדו ממצורע אי אפשר שאין דנין נזיר שהוא קל ממצורע שהוא חמור שטעון גלוח בכל הגוף כאלו היה פשוט לו שהמצורע בתער ור' חלק לומר שאינו צריך לגלגלו לתגלחת אחרונה דמעד מלאת נפקא ואישתייר ליה תער בתגלחת של איסור לגופיה לומר שאינו לוקה אלא בתער והקשו והא לא יעבר כתיב לרבות כל המעבירים ותירץ דאף הוא מודה שבשאר מעבירין חייב אלא שבתער חייב שתים אחת משום תער ואחת משום לא יעבר אלא שאין הלכה כמותו כמו שביארנו והדר מייתי מתני' דסוף נגעים דתגלחת נזיר ומצורע ולויים בתער דוקא ותגלחתן מצוה ר"ל שאם השיר כל השער על ידי סם לא יצאו ידי תגלחת ושאל בה בשלמא נזיר דכתיב תער לא יעבר ותנהו ענין לתגלחת מצוה שבו לויים נמי כתיב בהו תער אלא מצורע מנלן אי מלויים איכא למיפרך אי מנזיר איכא למיפרך אי מתרויהו איכא למיפרך ומ"מ תמהו על הבריתא שאמרו למעלה ללמדו ממצורע אי אפשר כאלו היה הדבר פשוט שהמצורע בתער ועכשו אתה מחזר להביאו מן הדין ואי אתה מוצאו ותירץ דההיא רבנן דסבירא להו בפאת זקן שאין חיובה אלא בתער ויליף מצורע מיניה בגזרה שוה של זקנו זקנו ומשום הכי פשיטא ליה דמצורע בתער והא דמהדרינן לאיתויי תער במצורע מדינא רבי אליעזר היא דלא מצי אייתויה מזקן שהרי סובר בה שחיובה אף במלקט ורהיטני וגירסא הנכונה מאי טעמא דרבנן כלומר דבפאה דוקא בתער וילפי מצורע מינה דתניא זקנו ר"ל האמור במצורע מה תלמוד לומר דמדכתיב וגלח את כל שערו הרי הזקן בכלל ומה הוצרך להזכיר בו זקן לפי שנאמר בכהנים ופאת זקנם לא יגלחו יכול אף כהן שנצטרע יאסר בגלוח וכל שערו האמור בו יתקיים בשאר שער חוץ מבזקן ת"ל זקנו וממילא מדאצטריך קרא למישרי פאות במצורע וקיימא לן דאיסור פאה אינו אלא בתער אלמא בתער תגלחת של מצורע ומנלן דפאה גופה בתער דתניא ופאת זקנם לא יגלחו יכול אף במספרים תלמוד לומר בישראל לא תשחית אי לא תשחית יכול אף במלקט וברהיטני שיש בהם השחתה תלמוד לומר יגלחו ואין גלוח והשחתה אלא בתער והקשה דילמא מצורע אף במלקט ורהיטני קיים מצות גלוח ומ"מ שרייה רחמנא לגלח אף בתער ותירץ דאי משום הא לא איצטריך קרא דמקל וחומר דנזיר הוה מייתינן לה ומה בנזיר שיש עליו איסור גלוח בתוך זמן הנזירות הותר לו בסוף הנזירות בתער ואין גלוח פאות שבראש מעכב מצורע שלא היה בו איסור גלוח לא כל שכן שבזמן גלוחו מותר בתער ולא יהא גלוח פאות מעכב ועיקר הגירסא ומה נזיר דאיסורא קא עביד מגלח בתער מצורע דליכא איסורא גביה לא כל שכן ואף על גב דבנזיר אי אפשר לקיים הגלוח בלא תער ובמצורע למאי דקאמרת מתקיים בלא תער זהו שאמרו אחר כן ותו אי סלקא דעתך דבשאר מעבירין שיקיים מצות גלוח היכי מרבינן ליה למישרי תער והרי אפשר לקיים את העשה בלא העברת הלאו ואחר כך הוא שואל ר' אליעזר מנא ליה ואין גורסין מאי טעמיה אלא מנא ליה דתגלחת מצורע בתער דתניא ראשו ר"ל האמור במצורע מה תלמוד לומר והרי בכלל כל שערו היה לפי שנאמר בנזיר תער לא יעבור על ראשו יכול אף נזיר שנצטרע בתוך נזירותו או שנזר בעודו מצורע ונרפא יהא מוזהר שלא לגלח את הראש ותתקיים מצות גלוחו בשאר השער תלמוד לומר ראשו ומדאיצטריך לשרויי גלוח בנזיר מצורע והוא סובר כרבי יונתן דלעיל שגלוח של איסור אין בו חיוב אלא בתער אלמא תגלחת מצורע בתער ומקשי ליה כדלעיל דדילמא אף בשאר מעבירין קיים מצוה אלא דאתא קרא לשרויה בתער ותירץ לו כדלעיל דאי הכי לא הוה מרבינן ליה הואיל ואפשר לקיים העשה והלאו בשאר מעבירין ולמדת עכשו שלר' אליעזר איסורי פאה בכל מעבירין ואיסור גילוח בנזיר דוקא בתער ולרבנן איסור גלוח בנזיר בכל מעבירין ואיסור פאה דוקא בתער ושאלו לחכמים ראשו דמצורע מאי דרשי ביה ופירשוהו להתיר בו לאו של הקפת פאת הראש דהקפת כל הראש שמה הקפה ואיצטריך למישרייה וכי תימא הא אוכחנא ליה מזקנו בפאת זקן ומדאישתרי בזקן אישתרי בראש לא היא ומיצרך צריכי דאי כתב זקנו ולא כתב ראשו הוה אמינא דמאן דבעי לגלוחי כל הראש מותר דהקפת כל הראש לא שמה הקפה ואין פאה אלא בשמשוה צדעיו לאחורי אזנו ומניח השאר כתב רחמנא ראשו לאשמועינן דאף בהקפת כל הראש איצטריך רחמנא למישריה במצורע ואי כתב ראשו ולא כתב זקנו הוה אמינא דראשו לאשמועינן דהקפת כל הראש שמא הקפה ואידך דאתי עשה דגלוח ודחי ל"ת דהקפה הא תגלחת תער במצורע לא נפקא ומפני שהם סוברים שפאות הראש אף במספרים אסירי ואף בתוספות פסקוה כן ופירשו שמה שאמרו בתוספתא עד שיקיף בתער פירושו כעין תער:

5 ומ"מ לדעתנו אף על פי שלביאור סוגיא אתה צריך לפרש כן בסוגיא זו לענין פסק אינה אלא אין איסורה אלא בתער כשל זקן ושאר דברים שבסוגיא כלם מובנים ממה שכתבנו הימנה דרך פסק וזו האמורה אחר שמועה זו בגלוח שער הגירסא המדויקת כך היא אמר מר וכלן ששיירו שתי שערות לא עשו כלום אמר רב אחא לא שאנו אלא בנזיר טמא אבל בטהור לא ממאי מדגלי רחמנא בטמא יגלחנו ר"ל כלו אלמא בטהור רובו ככלו מחכו עלה במערבא טמא דבתער מנלן דיליף מטהור ליליף נמי טהור מטמא לשיור שתי שערות ותו לא מידי ובתוספות וכן בפירושי גדולי הרבנים נסחאות שלא מצאנום בספרים שלנו ואינן מתישבות אף על פי שהם טרחו בה הרבה: