שד"ל על ויקרא כ׳:ג׳

מהדורה: שד״ל במהדורה המקורית, פדובה 1871

מקור ויקרא כ׳:ג׳
3 וַאֲנִ֞י אֶתֵּ֤ן אֶת־פָּנַי֙ בָּאִ֣ישׁ הַה֔וּא וְהִכְרַתִּ֥י אֹת֖וֹ מִקֶּ֣רֶב עַמּ֑וֹ כִּ֤י מִזַּרְעוֹ֙ נָתַ֣ן לַמֹּ֔לֶךְ לְמַ֗עַן טַמֵּא֙ אֶת־מִקְדָּשִׁ֔י וּלְחַלֵּ֖ל אֶת־שֵׁ֥ם קׇדְשִֽׁי׃
פירוש שד"ל על ויקרא כ׳:ג׳
3 ואני אתן את פני באיש הוא: אחר שנסקל, להכריתו מקרב עמו, כלומר לעשות שלא ישאר לו זרע ויהיה שמו מחוי, כי זה הוא הכרת.
4 למען טמא וגו': כי במקדש ה' היו זובחים שור או כבש או עז, ובבמת המולך היו זובחים בני אדם, והרי הוא כאילו שלחן ה' נבזה הוא ולכך יזבחו עליו חלב ודם הבהמות, ובמת המולך היא טהורה ונכבדת כי שם היו זובחים אדם דון יצחק.