1והובא אל אהרן: וכן למטה י"ד ב' והובא אל הכהן, אין הכוונה שהאיש עצמו יבא אל הכהן, כי הכהן הוא ההולך אליו אבל הכוונה שיוגד הדבר אל הכהן, ע"ד כי יהיה להם דבר בא אלי, עד האלהים יבא דבר שניהם, וריב אלמנה לא יבא אליהם יש"ב.2וראה הכהן את הנגע בעור הבזר: לדעת אח"ם כאן מדבר בנגע שאינו לבן אלא ירקרק, או אדמדם או מראה אחר, ולפי' מראה הנגע עמוק מעור בשרו, וכן משמע בפסוק שאחר זה ואם בהרת לבנה היא וכו' ועמוק אין מראה, ולפיכך נבוך בו רש,י וכתב לא ידעתי פירושו, וראיה לזה למטה י"ד ל"ז ירקרקות או אדמדמות ומראיהן שפל מן הקיר, כי לדעת אח"ם הלבן נראה כגבוה ושאר מראות נראין כעמוקים, וזה אמנם בכתם גרידא שאיננו מצוייר בדמות איזה גוף, אבל אם הכתם הוא מצוייר באופן שנראה כגוף מה, אז תמיד יראה לנו כאילו הוא גבוה, כי הדעת ממהרת לחשוב שהגוף ההוא הוא נתון על השטח ההוא, ולפי' מקום החמה נראה עמוק מן הצל, כי הצל הוא בצורת איזה גוף ומיד הדעת שופטת שהגוף ההוא הוא למעלה מן הקרקע או מן הקיר, וכן האותיות נראות לנו כגופות העומדים על הנייר, ודעת אחרת ע' בנתה"ש ויש"ר.3והסגיר את הנגע: יצוה לאיש אשר בו הנגע שישב בביתו ולא יגע בזולתו עד שיתברר אם הוא טהור או טמא. ולדעת הרא"ש הכוונה לעשות רושם סביבות הנגע לסימן, כדי לראות אח"כ אם פשה או לא. לפי זה מלות שבעת ימים אינם מתיישבות יפה שש"ם.4בעיניו: ע' למטה פסוק ל"ז.5כהה: ל' חולשה וחסרון כח רנה"ו.6הפכה: פעל עומד, כמו ושער בנגע הפל לבן, כלו הפל לבן, וטעמו השאת נהפכה, כלו' שערה הפך ונעשה לבן, ע"ד כאלה נובלת עָלֶהָ.7מחית בשר חי: גוון בשר אדום, ואין הכוונה בריאות בשר בריא, כי בשר חולה הוא, וצרעת נושנת היא. וכך הביא ראז' כי בצרעת לפעמים העור לבן ותחתיו יצמח בשר אדום וספוגי.8עור הנגע: הגוף אשר בו הנגע רנה"ו, ואולי האיש הנגוע נקרא נגע.9והנה כסתה הצרעת את כל בזרו: בסוף החלי הצרעת יוצאה לחוץ ומתפשטת בכל הגוף, ובתוך עשרה או י"ב ימים הוא נרפא ראז', וכן בעל הטורים כתב כי כשהנגע מתפשט אז אינו נכנס בעומק הבשר והוא סימן שקרוב להתרפאת, אבל כשאינו מתפשט בכל הגוף אז אוכל ויורד תחתיו.10לא פשה הנתק: ולא אמר בעור, ופשיון זה הוא סתם, ואח"כ מתגלח, ואז רואים אם יפשה בעור או לא יפשה בעור אח"מ, וסיוע לזה פסוק ל"ו, כי קודם הגילוח אם לא פשה ואין בו שער צהב יסגרנו, ואחר הגלוח אם פשה בעור, טמא הוא, ולא יבקר הכהן לשער הצהב ולא יסגירנו לראות אם יעלה בו שער צהוב, מאחר שהפשיון הוא בעור אח"מ.11ואם בעיניו עמד הנתק: מכאן ראיה כי בעיניו ענינו בשיעורו לא במראהו.12ואם בעיניו: שלא הלך לו הפשיון, אם שער שחור צמח בו נרפא הנתק וטהור רנה"ו.13בהרות בהרות: נ"ל נגד הטעמים כמו חְמָרִים חְמָרִים, בארות בארות חמר.14מלות שער לבן שמחק רנה"ו למטה פסוק מ"ב ברש"י אינן ברע"ח ולא בחומש עם ג' תרוגמים ויניציאה שנ"א.15והצרוע אשר בו הנגע: אפי' אין בו אלא נגע א', וזה חלוק בין צרוע למצורע.16וטמא טמא יקרא: והלא מחוץ למחנה מושבו? מוהר"ר אברהם גריגו ז"ל אומר שהכוונה בשעה שהולך מביתו אל מחוץ למחנה; ונכון, ולפי' בגדיו יהיו פרומים כאבל, כי הוא מתרחק מחברת רעיו והולך לשבת בדד בבית כלא.17שתי: ל' יסוד שְתות שהוא העקר באריגה, ובו מערבים העֵרֶב.18אחרי הכבס: ע' מה שכתבתי בישעיה ל"ד ו'.19עינו: מראהו: ואיננו כמו עיניו.20בקרחתו או בגבחתו: ר' סעדיה וראב"ע.21וסר מהם הנגע: יחדל ויפסוק כמו לא יסור שבט מיהודה בראשית מ"ט י' וסר ממני כחי שופטים י"ו י"ז לשא תסור מעליו אולתו משלי כ"ז כ"ב.
