1לכו נרננה לה' כו' הנה קיימו וקבלו רבותינו ז"ל כי י"א מזמורים אלה שלא נזכר בהם מי עשאם משה אמרם שנזכר בראשון שהוא תפלה למשה כו' ונבא אל הענין והוא בהזכיר מאז"ל שאמרו כי דור המדבר שמתו במ' שנה נתעתדו לבא עם משה לעתיד ויהיה כי לדבר על לבם שהיו הולכים בלי חמדת הכנס לארץ עם אחיהם אמר להם לכו לעולמכם ואל תעצבו כי אני ואתם נרננה לה' אך אחר כך לפני צור ישענו הוא שם אלהים הוא שכינה שהיא חוזק לנו להושע בישועתה למה שהוא מדת הדין צריך כריעה לפניו:2משיבים הם ואומרים למה נלך מהעולם בבטחון העתיד שנרננה כו' טוב טוב נבקש לתקן בהווה לבא עם אחינו לארץ ולזה נהפך השיטה שלא כדברך שנרננה ואחר כך נריעה כי אם שנקדמה פניו תחלה בתודה ווידוים כד"א תן לו תודה ואחר שיקבלנו בזמירות נריע לו לשם הרחמים עצמו והלואי שגם בהיות הזמירות בהכנעה והוא שם רחמים שיועיל לנו:3ומה שנבטח אחר שקצף הב"ה עלינו כי אל שהוא תואר חסד גדול ה' וגם שבו תואר מלך שיורה דין על כן בי' ימי תשובה שהם ימי דין נתארהו בתואר מלך יתקיים תואר זה לו על כל אלהים כענין ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני ה' כי לא תהיה תפארתו הראות מלכות רוגז דינו:4ומתודים אנו שחטאנו במה שיראנו את עמלק יושב בארץ הנגב הוא הר כאמרו עלו זה בנגב וכו' ואת האמורי היושב בהר כי אשר בידו מחקרי ארץ שהוא אפי' קצוות שאין מציאותם מושג רק על ידי חקירות כ"ש שתועפות שראינו בהרים הנז' שלו הם ויתנם בידינו וחטאנו בפחד פחדנו:5וא"י הוא יצרה ובידו לתתה לנו כי הלא אשר לו הים מאז בראה שהיה שליש ים וב' שלישים יבשה והוא עשהו השליש השני בדור אנוש וזהו והוא עשהו מהיבשה ים ולמה לא הציף יותר הלא הוא כי יבשת היא א"י ידיו יצרו שנקראת יבשת על שאפי' כשנעשה ים כל העולם במבול נשארה יבשה כי לא גושמה ביום זעם וזה תרמוז התי"ו שהיא ת' פרסה על ת' פרסה ואותה בלבד ידיו יצרו והוא מ"ש ז"ל כי בתחלה לא ברא הב"ה אלא א"י אלא שאחר כך נתפשט השאר שנאמר עד לא עשה ארץ וחוצות והיא הגינה שלא תתפשט יותר כי בדור אנוש הגיעה עד יפו שהיא סמוכה לארץ שנאמר עד פה תבא עד יפו תבא:6על כן על דבריהם אלה משיב מרע"ה אליהם ואומר הלא אמרתי אליכם לכו עתה מהעולם כגזרת ה' ונרננה לעתיד ולא אביתם אלא לבקש לבא עם אחיכם וחשבתם לתקן במה שתקדמו בתודה עשו כן ולא כאמרי לכו כי אם בואו אך לא יספיק לכם הקדמת תודה כי אם גם נשתחוה בפישוט ידים ורגלים וכריעה וקידה לפני ה' עושנו אשר אחר צאת נפשנו בסיני חזר ועשאנו ומי שאז החיינו גם עתה לא יקשה בעיניו לרחמכם:7כי הלא הוא אלהינו וגם של אומות וגם לא יזוננו על ידי שר כי אם ואנחנו עם מרעיתו ולא כרועה עדרו ירעה מדשא הארץ או על ידי מה שימציא לו ריוח והוא מתפרנס על ידי עצמו אלא צאן ידו שמידו ימטיר לנו לחם מן השמים וזאת עצתי באו .נשתחוה כו' הוא כדי שיהיה היום ולא כמאמרי לכו כו' אך צריך היה אם בקולו תשמעו:8ועל דברי משה על זה משיבה רוח הקדש כאלו הוא יתברך משיב ואומר אל תקשו וכו' לומר הלא במריבה היה ע"י תשובה כזאת שאתם עושים עתה ועסק תורה ותקשו לבבכם ותרפו ידיכם מהתורה ותריבו על המים וכן ביום מסה במדבר:9ואין לומר כי עתה שתקבלו הטבה לא תשובו לכסלה לא אאמין אתכם כי הלא אשר נסוני אבותיכם היה אחר אשר בחנוני גם ראו פעלי שהיטבתי עמכם כענין ומנך לא מנעת מפיהם אחר עשותם העגל:10ע"כ הסכמתי כי מ' שנה אקוט בדור על כי ואומר עם תועי לבב הם שיצר הרע הכלול בלבב שהם הב' יצרים מתעה אותם ועוד כי גם והם לא ידעו דרכי כי אין אדם יורד עד סוף דעת רבו עד מ' שנה ומה גם דעת דרכי קונו כמ"ש ז"ל על פסוק ולא נתן ה' לכם לב לדעת עד היום הזה שהיה בסוף המ':11אמנם איני מוציאכם ריקה כי יש לכם תקוה כי הנה אשר נשבעתי באפי לא היה רק אם יבואון אל מנוחתי הם בלי מי שמביאם בזכותו כשאר ישראל שנשאר משה והם באים כלומר אך אתם יש מי שמביא אתכם עמו בזכותו הוא משה כנודע מרבותינו ז"ל שבבא משה לעתיד יביאם עמו בזכותו ב"ב:
