רוממות אל על תהילים פ״ב

1 מזמור לאסף אלהים כו' כל המפרשים דעתם שאלהים ראשון קדש והב' לשון דיינים אך עדיין קשה כי למאמרם ז"ל כי עדת אל הם עדת הדיינים מהראוי יקראם עדת אלהים כי הוא לשון דיינות ומדת הדין ולא שם אל שהוא הפך הדין אמנם הנה בספר הזוהר אמרו כי אומר ואל זועם בכל יום הוא כי מדת החסד זועם את מדת הדין מלפעול רוגז ודין ובזה יתכן כי עדת הדיינים למה שעל ידם נמנע ב"ד של מעלה מלפעול כי כשיש דין למטה אין דין למעלה יתייחסו אל שם אל הזועם ומונע הדין והרוו.ז ממדת הדין העליון וזה יאמר אלהים אשר הוא דין עליון נצב ומתעכב מלפעול בחינת מדתו בשביל עדת אל הם עדת הדיינים הנקראים אל שמציבים אותו ומעכבים בידו מלפעול דין ולא עוד אלא שבקרב הדיינים ישפוט עמהם ומה שיצא ממשפט האמת ממנו הוא שמדריכם לפי הכנתם בל תצא תקלה מתחת ידם. או יאמר בקרב ותוכיות לב הדיינים ישפוט אם לבם לשמים כי אם ימצאם שלמים הוא נצב מלפעול מדתו בשבילם וזה אפשר כוונו רז"ל באמרם שאמר הקב"ה לאברהם שב בני שב כי אתה סימן לבניך כו' כי ראוי לשים לב איך הוא יתברך עומד והדיינים יושבים ומה גם כי אין עמידה כלפי מעלה אך אפשר שיכוונו כי בעדת הדיינים הוא יתברך יהיה נצב מלפעול וממתין עד ישפטו הם ולא יעשה משפט וגם שבאברהם לא היה רק ישיבה בו ובו יתברך לא היה עיכוב פעולת דין רק התעכבו אצלו ע"כ אמר סימן ולא דומה בעצם:

2 עד מתי תשפטו כו' אומר אסף ברוח קדשו אחר שבקרב אלהים ישפוט א"כ אפוא תפול חתיתו ומוראו עליכם כי גם שלא תכוונו לעות אדם בריבו עכ"ז לפעמים יצא משפט מעוקל מפני עקת רשע וזהו עד מתי כו' לומר עד מתי יהיה שתשפטו העול ותאמרו פלוני עשוק כי עול עשה לו רעהו כפי הדין אך מה נעשה כי בעל דינו רשע ואלם הוא ולא נוכל לו נמצא שתשפטו שהוא עול ואחרי כן ופני רשעים תשאו סלה:

3 א או יאמר כי גם שאלהים הוא מדת דין אינו פועל מדתו כי אם לפי הכנת המקבלים כי בהיותו בעדת אנשי חסד הם חסידים הנקראים עדת אל הוא נצב מלפעול דין אך בקרב דיינים ישפוט על פי שורת הדין כי אינו מוותר כמלא נימא אם מטים כחוט השערה:

4 ב לכן אתם הדיינים עד מתי תשפטו עול כו' כבקודם כלומר וטוב טוב כי בראותכם דין אלמים הבאים לעשוק להסתלק מלדונם:

5 ושמא תאמרו אם כן על דרך זה גם בבא דין דל או יתום או עני או רש עם איש עשיר טוב להסתלק ממה נפשך אם הם צדיקים בדינם לא ישלמו להם ואם הם חייבים בדין אין להם לשלם ויכבשום לזה אמר שפטו דל הוא החלש בממונו כי מעט לו או יתום וגם עני שהוא ירוד מהדל או רש שאין לו כלום כד"א ולרש אין כל שאם הם צדיקים בדינם הצדיקו כי עתה אומר מה עוד לדיינים לעשות הרי הצדיקו אותי בדין משא"כ אם לא תדונו את הרש הזכאי על שלא תוכלו להצילו מיד רשעים כי אז ישחית נפשו הדל כי יחשוד את הדיינים שנושאים פנים:

6 ואם א' מד' הנז' הם חייבים בדינם אל תחושו מלחייבם על שאין להם לשלם כי הלא פלטו דל ואביון מדינה של גיהנם שלא ישאו עון חובם לגיהנם וזהו פלטו דל ואביון כי ישאלו על הפתחים וישלמו והזכיר דל ואביון שהוא מהראשון עד הרביעי לכלול את ארבעתם ואם אין להם דרך לשלם והנושים רשעים ואין שומעים לכם באמור להם כי מי שאין לו פטור מלשלם מדין התורה אז מיד רשעים הצילו והוא שתעשו כאשר היה עושה דוד שהיה נותן צדקה לכל המחוייב בדין לשלם את בעל חובו וזהו מיד רשעים הצילו כי ותעשו צדקה זה עם זה ממה שתצילו מידם כי העשוק בידם לא יקפיד מלסייע את הדל ואביון ממה שמצילים מיד הרשעים כי אבוד היה בידם. או שעור הענין שפטו דל כו' פלטו דל ואביון ועל ידי זכות זה מיד רשעים הצילו כי יהי ה' עמכם:

7 לא ידעו ולא יבינו וכו' אמר הלא אמרתי אל תמנעו מלשפוט ומלהציל מיד רשעים דעו אפוא כי אם לא תעשו כן גדול עונכם מעון הרשעים העושקים כי הנה הרשעים הנזכרים לא ידעו עונשם ולא יבינו לאחריתם ותקל אשמתם אך במה שאתם שותקים ימוטו כל מוסדי ארץ כי אחד מעמודי עולם הוא המשפט ועתה בהסירכם עמוד אחד יהיה העולם רותת שימוטו גם כלם כדרך רז"ל לומר כך על המשפט בזולת מקום זה:

8 א או שעור הכתובים בדרך אחרת שאומר אסף הנה במשפט תלוי גאולת השכינה וגאולת ישראל וקיום העולם זולת עונש הדיינים והוא כי אסף בכל המזמורים שאמר עד כה ידבר בגלות שכינה וגלות ישראל אמר עתה אל תתמהו אם הגאולה מתעכבת כי דעו אפוא כי הכל תלוי בדייני ישראל כי ציון במשפט תפדה והוא כי אלהים הוא שכינה נצב מלבא להושיעכם בשביל עדת אל כי הלא הדיינים ישפטו את העם והאלהים את הדיינים כי בקרב אלהים ישפוט בקרב איש ולב עמוק אם זך וישר פעלם:

9 ב והוא כי לא ימנע או יודעים לדון ויצא משפט מעוקל על משוא פנים או על בלתי ידיעה שיהיו דיינים בלתי בקיאים ודנים ומעוותים משפט על שגגת גמרא אם מהסוג הא' עד מתי תשפטו עול כי. תדעו לשפוט ותכירו מה הוא העול אלא שפני רשעים תשאו סלה שהוא כמו שכתבנו למעלה שאומרים מה נעשה כי לא נוכל עם האלמים כי הנה אם כה תעשו תשאר לכם מדת משוא פנים תמיד אף במקום שתוכלו נגדם וזה אמר סלה כי פני רשעים תשאו ישאר זה לכם סלה:

10 ג לכן הזהרו מזה כי אם שפטו דל ויתום כו' והצדיקים נגד הרשעים ולא תיראו:

11 ד ועל ידי זכות זה פלטו עם עני ואביון מיד רשעים הצילו כי בזכות זה יצאו מהגלות כי ציון במשפט תפדה:

12 ה ואם הוא כי יש דיינים ודנים כל מה שיראה להם אלא שלא ידעו שלא למדו ואינם בקיאים או שלא יבינו דבר מתוך דבר ולדמות מלתא למלתא או שידעו ויבינו וילכו אחר כל החומרות שהוא כמ"ש רז"ל מי שעושה כחומרות של בית שמאי ובית הלל עליו הכתוב אומר הכסיל בחשך הולך ועל זה יאמר פה בחשכה יתהלכו אמר הנה בשלש אלו ימוטו כל מוסדי ארץ כי על שלשה דברים העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום והנה מעמד שלשתן תלויים במשפט אמת כי גם בו שלום כמאמר הכתוב אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם נמצא כי בהבטל המשפט אמת כל שלשה עמודים שהעולם עומד בם שהם מוסדי ארץ ימוטו כאחת וזהו ימוטו כל מוסדי ארץ:

13 אני אמרתי כו' אומרת רוח הקדש בשמו יתברך על הדיינים הבלתי ראויים הנה אני אמרתי בתורתי עליכם הדיינים אלהים אתם כאומרו עד האלהים יבא דבר שניהם אשר ירשיעון אלהים וכן את כללות ישראל אמרתי בני עליון כלכם כאומרו בני בכורי ישראל וזהו ובני עליון כלכם כמלאכי השרת ואם כן היה נמשך מזה היותכם בני חורין ממלאך המות ומשעבוד מלכיות כי הנקראים אלהים או בני עליון לא תשלוט בהם לא מות ולא שעבוד:

14 אכן על ידי משפט מעוקל כאדם תמותון שהיה לו חירות ממות ובחטאו מת וגם תפלו בשעבוד תחת רגלי המלכיות ולא יועילכם היותכם בעלי נפש רוחנית קדושה מאת ה' מן השמים כי הנה כאחד השרים של מעלה הנופלים ומשתעבדים כד"א יפקוד ה' על צבא המרום במרום שעם היותם רוחניים נופלים למה שהם חיצונים כך אתם על ידי העון נטמאתם ונדבקתם בחיצונית והייתם כאחד השרים החיצונים ותפולו כהם ויהיה לפי זה אומרו השרים כמקרא שכתוב בספר דניאל שר מלכות פרס שר יון שהוא על שרי האומות שהם שבעים כנודע מרז"ל:

15 כהתימה רוח הקדש לדבר אל העם כאלו פי ה' המדבר תשיב אמריה לו יתברך ואומרת קומה אלהים שפטה הארץ כו' לומר הלא אמרת ה' כי משפט הבלתי ראוי מאבד העולם על כן אחלי יכונו לפניך כי תקום ה' בעצמך שפטה הארץ לתת לכל אחד הראוי לו לפי בית דינך בכל הפרטים כי אם לא תעשה כן ותניח המשפט לבני האדם בין בישראל גוי אחד בארץ בין ביתר גוים הלא כלם יאבדו על העדר המשפט ואתה לבדך תנחל בכל הגוים כי מהגוים לא ישאר מאומה על העדר משפט ראוי ואתה תהיה לבדך הנוחל בכלם ועל ידי כן יאבד העולם הלז כי מה בצע לך בעולם הזה האמנם ישב אלהים על הארץ והנה אדם אין לשבת בה והארץ נתן לבני אדם.

16 או יאמר קומה אלהים שפטה הארץ בעצמך כי על ידי זה אשר תעשה אתה תנחל בהיות כל הגוים בעולם מה שאין כן אם המשפט תעזוב לבני האדם שלא יהיה לא נחלת ארץ ולא גוים כי יאבד הכל:

17 ו או יאמר מפ' אני כו' שאומר הוא יתברך הנה אמרתי כו' והוא במה שידענו מרז"ל כי הדן דין אמת לאמתו נעשה שותף להקב"ה בברייתו של עולם נמצא שהדיינים הם כאלהים בוראי עולם ועל זה יאמר אלהים אל הדיינים אני אמרתי אלהים אתם כי אני בראתי העולם ואתם מקיימים אותו ומחיים כל ברואיו שותפים לו ובני עליון מתייחסים אליו יתברך כבן עם אביו כך דבקותכם עמו והוא כי תחלת הרקת השפע אל כל יצורי עולם אליכם יהיה על ידי היותכם לי כבנים ומכם ישתלשל לעם:

18 ז אכן על ידי משפט מעוקל תחת היותכם כאלהים בוראי עולם ומקיימים ומחיים את הכל עתה תגרמו הפסד ומות את הכל כי כאדם שגרם מיתה לו ולכל יצורי עולם כך תמותון שתהיה מיתתכם מושכת את הכל עמכם וזהו אכן כאדם תמותון ועל השנית שהייתם כבני עליון דבקים אליו יתברך כבן עם אביו שתחלת שפע כל טוב העולם יורק על ידכם אל כל השאר עתה יתהפך כי כאחד השרים של שבעים אומות תפולו מה שרי מעלה נופלים תחלה ואחריהם אומתם כד"א יפקוד ה' על צבא המרום במרום שמפיל את השר תחלה ואחר כך ואת מלכי האדמה על האדמה כך אתם דייני העוות תפלו תחלה לפני העם והעם המעמידכם אחריכם וזהו וכאחד השרים תפולו ואומר השרים הוא כמד"א אחד מהשרים הראשונים האמור בדניאל שהוא על שרי האומות:

19 ח קומה אלהים כו' משיבה רוח הקדש אל תלונתו יתברך ואומרת אל תביט לשפוט את ישראל לבדם כי לא יצדקו לפניך וימוטו כל מוסדי ארץ כי אין משפט ראוי אך קומה אלהים שפטה הארץ דרך כלל ובזה נחלתך ישראל שהם עמך ונחלתך וכמאמר הנביא ונחל ה' את יהודה חלקו כו' אם היא בלתי ראויה לפניך אז בהביטך יתר אומות יחד אתה תנחל אותם לנחלה לך כי בערכם בהוסדם יחד יראה מראיתם טוב וזהו כי אתה תנחל וזה בכל הגוים כלומר בשביל כל הגוים כי על ידי שתשפוט את כלם יחד תראה יתרונם כי אין האור ניכר אלא מתוך החשך כי טוביהם ידועים מישראל בהיותם גם משוללי כשרון ותבחר בישראל: