1למנצח כו':2שמע כו' גם שלא יהיה טרם אקרא לפחות שמע בשיחי אך מפחד אויב לא תייחל עד שאתפלל כי אם תצור מאליך חיי כי לפעמים יתעלם ממני כאשר יבאר:3תסתירני מסוד מרעים וכו' יש שני סוגי מרעים יש בעלי סוד לעשות רע ובבא עת מוכנת יפעלוהו ויש לא יעצרו כח להתאפק בסודם רק מיד ישננו לשונם לדבר סרה ולהוציא מפיהם אשר יזמו לעשות והנה יותר ראוי לירא מן הסוג הראשון מבעלי הסוג השני כי השני אפשר תתקרר דעתו בזעף לשונו ולא יפעל מה שאין כן הראשון ועל כן אמר דוד מה שאשאל ואבקש ממך הלא הוא תסתירני מסוד מרעים הבלתי מגלים לדבר סרת רעתם רק בסוד שהוא הסוג הראשון שהוא מרגשת פועלי און המתקבצים באחדות בהתייעץ לפעול און:4כי הסוג השני הם אשר שננו כחרב לשונם בגלוי אין כל כך פחד כי אין רעתם רבה ובאה אל הפועל כל כך כי הלא כל מה שדרכו חצם אינו זולתי דבר מר אשר דברו שקרוב הדבר שרעתם כלה בדברם דבר מר שנח רוגזם בצד מה באופן שלא יפעלו ולא ישאר כי אם הדבר מר:5אך אשר יסתירו סוד שהוא לירות במסתרים תם מהם אירא כי פתאם יורוהו כו' בפועל ולא ייראו פן יעמדו על נפשם מקבלי הרעה כי הלא לא גלו הענין ואין יודע לישמר כי לא ידעו עד עשותם רעתם ואז אין תיקון:6ואמר הנה עוד טענה אחרת והיא כי אשר יחזקו למו דבר רע שהוא הסוג השני למה שכל העם מחזקים אותם בחזקת דבר רע אשר דברו לעשות על כן גם כי יספרו דברים לטמון ולהסתיר המוקשים שהכינו לבל תורגש רעתם פן ישמרו מהם ויספרו לעשות באופן יהיה המוקש טמון ונסחר על כל זה אמרו מי יראה למו שחוששים ויראים פן יראים ואומר מי יראה למו כלומר היש רואנו שיחושו וייראו שתגלה רעתם וזה מאימת אשר גלו רעתם יחושו פן ישמרו שכנגדם וישימו מארבים לישמר מפח מוקשים באופן אפשר ימנעו בחששתם:7אך הסוג הראשון יחפשו עולות בלבם לפעול סוג עולות כל כך בסתר עד שתמנו והשלימו החפש מחופש אשר יחפשו לגלות הדבר שכנגדם וקרב איש ולב עמוק שיתמו גם קרב איש ולב עמוק עם החפש עצמו בחשבם מבטן מי יצא הפועל ההוא ולא יוכלו להשיג מי עשהו כל כך יחפשו עולות מיוחדות של הסתר לבל יורגש שאין צריך לומר שלא יבין מיד כי אם שיכלה החפש עצמו לגמרי אשר חפשו וגם הקרב איש ולב עמוק ברעיונם ולא ימצאו כל כך יעשו באופן בלתי נרגש מי עשאו:8ולא עוד כי אם יהיה ההסתר עד גדר שויורם אלהים חץ פתאם אשר לפי האמת היו מכותם כלומר מיוחדות למו מדה כנגד מדה מתייחס אל העולות אשר פעלו.9וכל כך יחזיקו בהסתר כי ויכשילוהו את החץ הנזכר עלימו לשונם שיאמרו הרואים כי מקרה ומכשול היה זה עליהם ולא מאתו יתברך בהשגחה כי המה לא חטאו בכיוצא בלקות ההוא כל כך הסתירו רעתם אשר היתה מעין חץ מכותם ולא הם בלבד כי אם גם יתנודדו כל רואה בם שיהיו נודדים ברעיונם תחת מה בא עליהם החץ ההוא עם היותו מעין רשעתם כי לא יוכלו לכוין מרוב הסתירם הרעה אשר עשו. או יאמר אלו מן השמים היו מכשילים עלינו לשונם שיעשו שמה שעושים בסוד תכשל לשונו להוציאו בגלוי על כרחם כאשר היה בבלעם שפיהם יכשילם שלא בכוונה אז בבא עליהם חץ מכותם יתנודדו כל רואה בם ינידו ראש באמור כי רעתם בא להם כפי מדתם :10וימשך מזה כי וייראו כל אדם שיהיו יראים מעשות כמעשיהם ויגידו לזולתם פועל אלהים מדה כנגד מדה ומעשהו היו משכילים בכל דבר לישמר ופן ישלם להם בעניניהם כמעשהו יתברך באלה:11לזה רוח הקדש תשיב אמריה לו ותאמר כי טוב לצדיק ישמח בה' ולא יהרהר על פועלי הרעה אם יפקדו אם לאו וחסה בו יתברך כי נאמן הוא ויבטח בו כי הוא יעשה באופן שיתהללו כל ישרי לב הם הבלתי מהרהרים גם כי יראו רשע וטוב לו וכיוצא בזה כי קב"ה לאו ותרן הוא ועתיד הוא לשלם שכר גדול וטוב לישרי לב הבלתי מהרהרים אחר מדותיו יתברך עד גדר שיתהללו כל ישרי לב על מדתם זו שיאמרו אשרינו שלא הרהרנו וסבלנו כי גדול ורב ורם זכותנו מאתו יתברך.
