רוממות אל על תהילים קי״ח

1 הודו לה' כי טוב כו' . הנה מאשר קבלו רז"ל כמדובר בסמוך שהללו את ה' כל גוים כו' אמרו הכתובים ההם חנניה מישאל ועזריה כשנצולו מכבשן האש נינקוט מיהא שעל גלות בבל נאמרו הכתובים ההם ועל פי דרכם ז"ל יתכן כי על גלות בבל אשר דבר בו עד כה אמר הודו לה' כו' ושלשת הכתובים שאחריו על שלשת הגליות האחרונות ויצדק בזה חלוקי ההודאות עם היות שבאמרו סתם הודו לה' כי טוב שם יוכללו אהרן ויראי ה'. ועוד כי באמרו יאמר נא ישראל יורה כי פסוק הקודם לא על ישראל ידבר אך אמר על מאי דסליק מניה דהיינו גלות בבל על דבר עיקר הגלות שהיה ענין הצלם שגזר נ"נ על כל ישראל שישתחוו לו אז נהיה מה שישראל וכל הגוים יודו לה' שהוא אשר קדשו שם שמים חנניה מישאל ועזריה שעל ידי כן היה קיום לישראל ולכל גויי הארץ שאלמלא כן היה העולם מתבטל וע"כ אמר הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו כלומר שלא לשלשה אלה היה הנס והחסד כ"א לכל שאל"כ לא היה עולם וזהו כי לעולם חסדו שהוא להיות מציאות עולם הוא חסדו ועל כן נאמר סתם שהוא כולל לישראל ולכל האומות כי לכלם היתה טובה:

2 אך על גלות מדי שגאלנו יתברך ממנו אמר יאמר נא ישראל כי לעולם חסדו והוא כי אז לא היה פחד יאבד העולם כי הנה למדנו רשב"י כי מה הם לא עשו אלא לפנים כך הקב"ה לא עשה עמהם אלא לפנים משא"כ בבבל שאם לא היו חנניה וחבריו מקדשים שם שמים לא היה העולם מתקיים ולא היה במדי רק צער לישראל:

3 ועל גלות יון שישראל לא שמחו בעצם כי אדרבה נשתלחה יד יון עליהם ועל בנותיהם וגם פרצו פרצות בהיכל אז לא שמחו בעצם רק בני חשמונאי הכהנים על כן עליו הוא אומר יאמרו נא בית אהרן כי לעולם חסדו:

4 אך על הגאולה העתידה אשר עליו נאמר והיה הנשאר בציון כו' קדוש יאמר לו עליה הוא אומר יאמרו נא יראי ה' כו' כי אין גאולה עתידה באה רק עד יהיו כל הנשארים יראי ה' שהוא על ידי תשובה על כל פנים כמדובר:

5 מן המצר כו' הנה כתבנו כי המזמור הלז על הגאולה העתידה ידבר ונבא אל הענין באשר ידענו כי יהיה השם הגדול שלם ע"י מלחמה לה' בעמלק והוא על ידי מלך המשיח כי ידענו כי הוא דוד הוא מלך המשיח ומעתה בא ודבר כמדבר עם עמו ישראל הנה בטוח אני על העתיד מאשר ראיתי במלכותי כעת ובזה יאמר דוד הנה מק"ו אבטח בישועה העתידה כי הלא כאשר מן המצר בהיותי במערה עם שאול כאשר הוא בבית הסוהר קראתי יה שיצילני יה כי עדיין לא היה השם שלם כמה ד"א כי יד על כס יה ואעפ"כ ענני במרחב כשיצאתי החוץ וקראתי לשאול שהיה במרחב שלא יכולתי להתחבא שהיתה סכנה עצומה באין מנוס עם כל זה ענני באותו המרחב שם יה:

6 ואם כן מכ"ש לעתיד שיהיה השם שלם שה' לי שלם שודאי לא אירא לא מאשר חטא אדם הראשון שאני גלגולו כי מה יעשה לי אדם אחר שה' לי כמ"ש למעלה ובשם ה' אקרא והוא כי שם זה הוא שקראו אדם הראשון כמו שאמרו ז"ל אני ה' הוא שמי שקראני אדם הראשון ואם כן אחר שה' לי שקראהו אדם מה יעשה לי אדם מחמת חטאו אחר שכבר נתקן הדבר:

7 וגם לא אירא מעונותי שהם שונאי באמת כי הלא ה' לי בעוזרי והוא כי כל אדם יש לו זכיות ועונות הזכיות הן עוזריו כי על כן נקרא הצדיק איש חיל ככתוב אצלנו והעונות הן הם שונאיו וידוע מאמרם ז"ל אמר רשב"ל גדולה תשובה שזדונות נעשים כזכיות ואוקימנא בגמרא דהיינו כששב מאהבה ובזה יאמר אין לי פחד מאשמותי שהם שונאי כי הלא ה' בעוזרי שהם זכיותי שנבראו מהן מלאכי קדש וה' עליהם בלי ספק ואני ג"כ אראה את השם הנזכר גם כן בשונאי הם העונות כי אני שב מאהבה באופן שיחשבו לי לזכיות ולשרפי קדש וה' עליהם יראה כאשר בזכיות שהם עוזרי כמו שכתוב אצלנו על מאמרם ז"ל שלמדו זה מפסוק ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה עליהם חיו יחיה שפי' רז"ל הוא כי ברשעתו שהם הזדונות עם המשפט וצדקה על שלש כתות אלו חיה יחיה כי גם על רשעתו יחיה כי יהפך לזכות כל אחד מעונותיו:

8 ועל כל זה אתם בנ"י עשו תשובה ולא תבטחו לא בזכותי ולא בזכות צדקת נדיבי העם באמרכם כי על ידי צדקה ישראל נגאלין כנודע מפסוק בצדקה תכונני כי הנה על זכותי אני אומר שלא תבטחו כי הנה טוב לחסות בה' מבטוח באדם

9 וגם לא בעושי צדקה שביניכם שזכותם תעמוד להם כי הלא טוב לחסות בה' מבטוח בנדיבים:

10 והראיה כי הנה ממני תראו כי הנה כל גוים סבבוני פלשתים ומואב ומלך צובה וארם דמשק הבא לעוזרו ואדום כלם בשם ה' שבטחתי בו היה כי אמילם ולא ע"י בטוח באדם או בנדיבים:

11 ולא עוד אלא שאחר כך סבוני גם סבבוני פנים ואחור ארם ועמון וגם אלה בשם ה' כי אמילם:

12 וגם אחרי כן ארם והדרעזר נאספו עלי כמו שנאמר וירא ארם וכו' ויאספו יחד כדבורים המסבבים יחד סעיף אילן וכיוצא כך סבוני כדבורים ודועכו לפני כאש קוצים וכל זה בשם ה' כי אמילם ואם כן אפוא גם אתם בני ישראל בטחו בה' לבדו ותצליחו ע"י עשות רצונו כמדובר:

13 ה או יהיה כי בני הגלות החיל הזה הם המדברים בלשון יחיד להורות אחדות הלב מורים בטחון על הגאולה ואומרים כי מקל וחומר מגאולת מדי מהמן שהיה מעמלק מסוג בעלי גלות הזה נגאל עתה כי הלא מן המצר שהיינו להשמיד להרוג ולאבד קראתי יה כי שם יה הוא העומד נגד עמלק אשר המן מזרעו ולא קראתי אלא שיוציאני מן המצר לא שירחיב לי להפך לינקם מאויבינו ולהיות לנו מעלה וזה אמר מן המצר הוא מה שקראתי יה שהוא לצאת מן המצר של הגזרה בלבד וענני במרחב שמלבד צאת מן המצר גם הרחיב לי שראיתי בשונאי וכל האומות מנשאים את היהודים:

14 ו ואם חצי השם הועיל לי כך עתה שה' שלם לי ודאי שלא אירא ושמא תאמר כי גם לי זכות משיח שהוא אדם אין זה כדאי. כי הן אמת שאפשר יספיק להגן אך הטבה קנינית מה יעשה אדם לי:

15 ז ושמא תאמר כי גם באמרי שהמשיח יעזור לך הוא כאלו ה' לך והוא כי אחד משלשה שנקראו בשמו של הקב"ה הוא משיח לזה אמר ה' לי בעוזרי לומר מה שה' לי בהיותו בעוזרי כמשיחי שהוא עוזר לי וה' לי במה שהוא בו זה הוא לענין היות לי עזר שלא יוכלו לי אבל שאלתי היא כי ואני אראה בשונאי:

16 ח ולזה טוב לחסות בה' מבטוח באדם על כן צריך יהיה ה' לי מצד עצמי

17 ט הא למה דבר זה דומה לעני הבוטח בנדיבים ולא בה' שיתן לו כי בוטח בה' ישוגב על זולתו והבוטח בנדיבים הלואי יספיק לו לבל ימות ברעב וזהו שסמך טוב לחסות בה' מבטוח בנדיבים:

18 ח או יאמר שאומרים בני הגלות החיל הזה הנה כאשר גלינו בבית ראשון רפינו ידנו מתורת ה' שהוא הדבק בה' ונבטח במי שאמר שיקיף ירושלים מים ובמי שאמר שיקיפנה אש ובמי שאמר שיעלנה השמימה ובבית שני שגם היו צדיקים בה נבטחו בשלשה נדיבים נקדימון ובן כלבא שבוע ובן ציצית הכסת שיפרנסו כ"ב שנים במצור לחם ושמן ועצים ונאבד אך עתה טוב לחסות בה' מבטוח באדם כאשר בבית ראשון

19 ט וכן מבטוח בנדיבים כבבית שני:

20 י והראיה כי אין עומד לנו אלא ה' שהנה כל גוים סבבוני בצלם נבוכדנאצר עממיא אמיא ולישניא בשם ה' שאמר חנניה הללו ה' וכו' ועזריה ואמת ה' וכו' נתפרץ התנור ונשרפו ד' מלכיות כמו שאמרו ז"ל נמצא כי בשם ה' היה כי אמילם:

21 יא סבוני במדי בסעודת אחשורוש גם סבבוני בגזרה ובשם ה' אמילם כנרמז בראשי תיבות יבא המלך והמן היום:

22 יב סבוני יון כדבורים העוקצות בכמה עקיצות בשם ה' היה כאשר אמילם על יד יהודה חשמונאי שנקרא מכב"י שהיה נוצח באמור מי כמכה באלם ה' ר"ת מכב"י:

23 דחה דחיתני לנפול כו' אחר דבר דוד עם עמו ישראל מה רב טוב הבוטח בה' כי מושיע אין בלתו להביא ראיה מעצמו הפך פניו נגד יצרו ואמר דחה דחיתני וכו' לומר הנה דחה בנבל להמיתו דחיתני בשאול במערה בשום בלבי להמיתו על היותו בא להרגני והיה זה כדי לנפול שתהיה זאת לי לפוקה וה' עזרני שלא נכשלתי:

24 ועם היות כי עזי וזמרת להצילני היה שם יה כי ענני במרחב יה עם כ"ז ויהי לי השם שלם הנזכר לי לישועה מיצר הרע. או יאמר עזי כו' לומר כי הוא יתברך פועל שני הפכים כאחד עזי וזמרת שהוא זימור וכריתה לשונאי ויהי לי לישועה ורחמים שהם שני הפכים וזה היה כי פני היו הולכים בקרב והיה יתב' כורת אויבי ומושיע אותי:

25 ואל יאמר איש כי אני הייתי הממית בעם ולא ה' פעל הב' הפכים הכרית אויבי והושיע אותי כי לא כן הוא כי הלא כשהוא יתברך חפץ יעשה כאשר עם חזקיה וכיוצא בו כי היו ישראל תוך בתיהם קורין ההלל וההגדה והיה יתברך מכה בסנחריב וכל חילו בחוץ כי ימין ה' הוא שעושה חיל כי זה דרכו יתברך וזהו קול רנה וישועה שהיו ישראל בקול רנה תוך אהליהם וה' עושה להם ישועה שהיו ישראל מרננים והוא יתברך מושיעם:

26 ולא עוד כי אם אפילו בעת שימין ה' רוממה ומסתלקת מן העולם כענין בחרבן שהשיב אחור ימינו וירוממה למעלה היה ימין ה' עושה חיל ומושיע את חנניה מישאל ועזריה:

27 לא אמות כו' הלא אמרתי כי ענני במרחב יה ושעם כל זה השם שלם הושיע לי כמדובר אמר עתה אל יעלה על לב שומע כי שם יה אין בו כדאי להושיע והוצרך חלילה השם שלם לכך כי דעו אפוא כי גם אם לא הייתי מת כי אם חי לעולם כל זמני לא יספיק להלל שם יה וזהו לא אמות כי אחיה כלומר לעולם וכל זה שאחיה לעולם תמיד ישאר לי לספר מעשי יה כי אין קצה כלומר ואם כן לא אמרתי כי אם שרצה הקב"ה לכבדני להושיעני בשם שלם עם שבשם יה היה עוז ותעצומות להפליא לעשות גם הוא:

28 ולא עוד כ"א אפילו שני הפכים כאחד פועל שם יה כי הנה יסור יסרני יה ועל ידי היסורין היה מצילני מן המות וזהו ולמות לא נתנני:

29 ולא עוד כ"א אף בהבנות בית המקדש שלא יפתחו השערים עד שאבא אני כמאמרם ז"ל במדרש רבה שהוליכו ארונו של דוד לפני שער בית המקדש ואמרו בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך ואז נפתחו השערים אמר דוד מעתה אל ימעט בעיניכם גדולת שם יה כי הנה פתחו לי שערי צדק שנפתחים בשבילי אז אבא בם אודה יה אודה את שם יה:

30 ולמה אמר אודה יה ולא אמר אודה ה' שלם הלא הוא כי זה השער של בית המקדש יתייחס לה' כלומר שם שלם כאשר יהיה זמן שצדיקים בלבד יבאו בו שהוא בבית השלישי המקווה כי אז לא ימצא בישראל אם לא צדיקים גמורים בלבד כי כל הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו אך קודם לזמן ההוא לא יתייחס ה' בכל אותיותיו רק לשם יה:

31 יג או יהיה אומרו דחה דחיתני וכו' דברי מצפי ישועה האחרונה הזאת באמור אליו יתברך אין אנו משוללי בטחון בה' יצילני מזה כאשר מגליות הקודמים כי הנה ג' פעמים קדמו דחה בבבל דחיתני במדי לנפול ביון כי אז היתה נפילה בעצם שנגעו בדת ה' וה' עזרני בשלשתם. כלומר בזה בטחתי גם ברביעי הזה:

32 יד אך בקשתי היא שכאשר בזמן עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה שהוא בישועת גלות מצרים

33 טו שאז בלי קרב ומלחמה רק שהיה קול רנה וישועה באהלי צדיקים שהיו מרננים בביתם ונושעים והיה ימין ה' עושה חיל:

34 טז כך בישועה זו תהי ימין ה' רוממה לישראל וימין ה' עושה חיל להלחם בשונאיו ואנחנו נחריש והשאר ע"ד הקודם:

35 אודך בי עניתני וכו' כדרך המתפללים שאחר שאלותיו נותן הודאה בסוף כך אחר הבקשה שה' יעמוד לנו להבא נותן הודאה ואמר אודך כו' והוא כי הנה הקורא את ה' ויענהו גם כי לא יושיענו מגלותו כי אם שיזכה שיענהו אל רב טוב לו ומה גם אם גם כן יושיענו וז"א הנה אודך כי עניתני גם שלא היית מושיעני מהגלות ותקטן זאת בעיניך כי אם גם ותהי לי ה' הנז' לישועה:

36 ובמה נודע כי שמך הגדול בעצמו היה לי לישועה הלא הוא בראות הפלגת העליה כי אבן מאסו הבונים אם היית מטיב לה שלא ימאסוה ותהיה א' מאבני בנין הקיר רב טוב לה ולא לבד עשית זה כ"א שגם היתה לראש פנה:

37 הנה טובה כפולה זאת אין ספק כי מאת ה' היתה זאת ולא מפאת מזל או שר ולא שלפניו יתברך הוא פלא כי הלא נקל בעיני ה' אלף אלפים כיוצא בזה כ"א היא נפלאת היא בעינינו אך לא בעיני ה' כי אין נס שיהיה פלא בעיניו יתברך כי הלא יוצר הכל הוא ובריאת כל העולמות שאין פלא גדול ממנו לא נפלא בעיניו כלל ובלא עמל ובלא יגיעה ברא העולמות כלם וכל זה הוא על דוד שהוא מלך המשיח שיהיה הוא ראש גם לעתיד לבא כנודע:

38 זה היום כו' הנה ידוע מרבותינו ז"ל על פסוק אני ה' בעתה אחישנה כי זכו אחישנה לא זכו בעתה כי יום הקץ הידוע לפניו יתברך לא יבצר מהיות אז הגאולה עכ"פ אלא שהוא יתברך אם מאלינו נזכה ונשוב אליו יקדים הזמן ב"ב ובזה יאמר הנה זה היום הידוע לפניו יתברך אשר עשה ה' ותיקנו שהוא היום הבא אשר הנביא דבר הנה יום בא לה' ידענו שנגילה ונשמחה בו כי גם שלרשעים ילהט אותם היום הבא הנה הצדיקים ישמחו ויעלצו כדסמיך ליה וזרחה לכם יראי שמי כו' וזהו נגילה ונשמחה בו:

39 אך בקשתנו היא שלא יהיה בעתה כי אם שתחישנה וזהו אנא ה' הושיעה נא שהוא עתה שתחישנה וזהו לשני דברים א' לתשועה מרעה ושעבוד וזהו הושיעה נא שנית טוב קנינו וזהו אנא ה' הצליחה נא:

40 ברוך הבא כו' אחרי אומרו בקשתנו מאתו יתברך ימהר יחיש תשועתו אשר קוינו שנזכה לזכו אחישנה אשר אין זה כי אם שנחלה פני אל יערה עלינו רוח ממרום להשיבנו אליו יתב' ונשובה באופן נהיה צדיקים ונזכה יחישנה משיבה רוח הקדש ואומרת ברוך הבא כו'. ולבא אל הענין נזכירה מאמר רשב"נ האומר שלשה נקראו בשמו של הקב"ה ואלו הם צדיקים ומשיח וירושלים. צדיקים דכתיב כל הנקרא בשמי וכו'. משיח דכתיב וזה שמו אשר יקראו ה' צדקנו. ירושלים דכתיב ושם העיר מיום ה' שמה אל תקרי שמה אלא שמה ע"כ. ונבוא אל הענין אומרת רוח הקדש הלא שאלתם יחיש יתברך מעתה והנה על מלך המשיח בעצמו מצדו אין עיכוב כי הנה הוא כבר נקרא בו שם ה' כמאמר רשב"נ מפסוק וזה שמו אשר יקראו ה' וזהו ברוך הבא בשם ה' כי שם ה' בו מעתה כי צדיק הוא כבר אך על הנוגע אליכם אינכם עדיין צדיקים כי אם שתבקשו יעזרונכם לכך מן השמים כמדובר אך מה שאפשר לעשות לכם הוא כי ברכנוכם מבית ה' כי בית ה' שם ה' עליה כי אפי' ירושלים נקראת על שמו יתברך מה גם הבית המקדש עצמו לכן לעזרכם נברך אתכם מן השמים מבית ה' להכינכם:

41 משיבים ישראל ואומרים אל ה' ויאר לנו לומר הנה שתי מדות לו יתברך א' מדת חסד ב' מדת רחמים וזהו אל ה' כי חסד אל וה' מדת רחמים וזהו אל ה'. ועוד שלישית כי הנה ויאר לנו והוא מאמרנו על פסוק השיבנו ה' אליך כו' שהוא אל תאריך עד נבא ליטהר ואז תסייענו כי אם תתחיל אתה והשיבנו ה' אליך ואחר כך ונשובה ואל יקשה לפניך כי הלא אתה החלות במצרים שעם היותנו עובדים את הטלאים במצרים ואמרנו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו צויתנו לקשור בכרעי המטה את הטלה ולאמר למצריים כי לשחטו לשם אלהינו היינו עושים ונערה למות נפשנו שיסקלונו ומסרנו נפשנו על קידוש השם ומי הביאנו בתכיפות הנמרץ ההוא מן הקצה אל הקצה מהיות עובדי ע"א אל היותנו מוסרים נפשנו על קידוש ה' אם לא שהערת עלינו ממרום וזהו חדש ימינו כקדם שהוא במצרים להתחיל להשיבנו וזה יהיה מאמרנו פה הנה גם שאין אנו ראויים הנה אל ה' בחסד אל וברחמים ה' יקרב צדק מאליו להשיבנו כי הלא ויאר לנו הוא יתברך במצרים באור רוח קדושה להשיבנו אליו באמור אלינו אסרו חג בעבותים ארבעה ימי הביקור עד הגישנו אותו עד קרנות המזבח ביום י"ד בין הערבים וזהו אסרו וכו' עד קרנות המזבח:

42 משיב מלך המשיח ואומר הלא אמרת לי ברוך הבא בשם ה' כי אני כבר הייתי בא בשם ה' כי נקרא עלי שם ה' לא אתגאה חלילה בהקרא שם ה' עלי כי האמת הוא שאלי אתה ואודך על החסד שגמלת לי על כל הטובה כמשמעות אלי שהוא שם החסד ועל הקרא שמך עלי שהוא ענין היותך אלהי ארוממך:

43 ומשיבה רוח הקדש ואומרת הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו כי לא ימנעני מכם בין בעתה בין אם יחישנה אם תזכו:

44 כח או אלי אתה כו' שאומר מלך המשיח אם תחישנה חסד תעשה לי ואודך וזהו אלי אתה ואודך ואם תתיחס לאלהים לבלתי הביא הטוב עד בעתה גם כן אלהי ארוממך.

45 כט משיבה רוח הקדש ואומרת הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו בין אם תזכו דעו כי הוא העוזר ועושה חסד בין אם יהיה בעתה גם אז הוא ע"י מדת טובו ולא מרוב חסידותכם: