רוממות אל על תהילים כ״ה

1 לדוד אליך ה' וכו'. הנה דרך העולם כי אם ישלח איש דורון לגדול הימנו שישוער איכות הדורון לפי המשלח ולפי המקבל על כן אמר דוד במה אקדם פניך לתת לך משאת ודורון כי הלא לפניך איני מעריך עצמי למלך כי אם לדוד משולל מתואר מלכות ואתה ה' אין ערוך אליך וא"כ איזה דורון יהיה ראוי לך ממני אין לי נכבד מנפשי כי רוחנית וחלק אלוה ממעל היא וז"א לדוד כלומר להיותי דוד משולל תואר אדר מלכות כי אם כאחד האדם והדורון הוא אליך ה' משולל ערך נפשי אשא כי אין זולתה ראוי להיות משאת אליך:

2 ולא הייתי חושש בצאתה ממני לתתה לך פן תתבייש למעלה על מעשי כי הנה אלהי בך בטחתי שאל אבושה אך חוששני מתת אותה ואמותה הפעם אל יעלצו אויבי לי אם מתי ויחטאו לך כלומר לכן קבל הרצון טוב:

3 א או יאמר הנה נא ידעתי כי בעוני היה חילול ה' ולא יכופר עד אמות והן אמת כי גם שבצאת נפשי אליך בעוני לא תרד שאולה על העון כי אם אדרבה תהיה לה התנשאות לפניך לאחר צער מציאות המות וזהו אומרו למה שאני דוד קטן לפניך בלכת נפשי ממני אליך ה' לא תחסר אלא אדרבא אשא אותה בתתי אותה לך מבהיותה בי כי התנשאות יהיה לה אז מעתה:

4 ב והוא כי למה שאתה אלהי בך בטחתי אל אבושה באותו העולם כי אדרבה הן הוא משוש דרכי באופן שלא צר לי אם אמות מאימת בושה על מעשי שמה אך מה שקשה עלי אם אמותה הפעם הוא אל יעלצו אויבי לי ויחטאו לה':

5 א או יאמר כענין הנראה מספר הזוהר שאומרו נפשי אשא הוא כמוסר עצמו למיתה ויאמר לדוד כלומר מפאת דוד מצד עצמו הנני מוסר נפשי וזהו נפשי אשא והריני ע"י מוסרי עצמי כמת:

6 ב ואחר שאני מחשיב עצמי כמת מעתה הנה תתייחס ליקרא אלהי כי לחשוב כמת אתה מתייחס אלהותך עליו כאשר ביצחק על היותו חשוב כמת בחייו וז"א אלהי אמנם בך בטחתי אל אבושה שאל יעלצו אויבי לי אם אמותה הפעם:

7 גם כל קויך כו' הלא אמרתי בך בטחתי אל אבושה שמורה כי למה שאתה אלהי ואני עבדך בטחתי שאל אבושה והנה ממוצא דבר יראה כי אך לזולתי לא כן כי אם שיבושו המה ויראה חוטר גאוה אך הנה לא אשלול את יתר קויך כי גם קויך לא יבושו אך מה ששאלתי באמרי אלהי בך בטחתי אל אבושה הוא כי יבושו הבוגדים ריקם הם הבוגדים בה' בלי סבה רק מרוע בחירה מה שאין כן אני כי אשר עשיתי היה לי צד סיבה כי היה נסיון ששאלתי ינסוני על שלא היו אומרים אלהי דוד ועוד אומרו אליו הוא ית' לא תוכל לעמוד כמאמרם ז"ל שזה כוון באמרו למען תצדק בדברך שהיה כמוכרח למען יצדק הוא יתברך באמרו שלא יוכל לעמוד נוסף על זה היותה בת זוגו ומגורשת באופן שאני לא בגדתי ריקם:

8 דרכיך ה' כו' אמר הלא אמרתי כי לא אכחד כי בן מות אנכי אלא שבך בטחתי אל אבושה והלא תאמר נא אלהי כי אני גרמתי לעצמי שחטאתי לך על כן אני אומר דרכיך ה' הודיעני לומר מה אעשה ולא ידעתי דרכיך שאלו ידעתי לא שאלתי למה לא יאמרו אלהי דוד כדי שתבא לומר כי את האבות נסית שנמשך שאשיב בחנני ה' ונסני ואמרת שלא אעמוד ונלכדתי כתוא מכמר ואלו ידעתי דרכיך שהיית מקפיד על שלא הנחתי הדבר אליך שתעשה מעצמך הראויאלי וגם אחרי כן באמרך לא תעמוד בנסיון אלו ידעתי שע"י כן לא אצליח כי כבר יצא מפיך כמאמרו אחרי כן למען תצדק בדברך כו' הייתי מחלה פניך שלא תנסני לכן מעתה דרכיך ה' הם הדרכים הרחבים הודיעני ואתהלכה בהם אך אורחותיך הצרים מדרכים אינו מספיק הודעה כי אם ג"כ לימוד וזהו דרכיך ה' הודיעני אורחותיך למדני:

9 הדריכני באמתך כו' אמר לא בלבד אני מבקש תודיעני איזה דרך הטוב ללכת בו ואיזה הוא הרע לפרוש ממנו כ"א גם אם יהיו לפני שני דרכים טובים ואהיה נדון בקרבי איזה מהם האמת כי יש פנים לכאן ולכאן ולא אדע במה אבחר גם באלה חפצתי תלמדני וזהו הדריכני באמתך כי הדרך שהוא אמת אצלך בו תדריכני שתשים אותי בדרך ההוא ולא אבטח בי כי אחר שהדרכתני בדרך אמת שאבטח בעצמי לדעת להתנהג וללכת בו כ"א גם שאחר שהדרכתני צריך שתלמדני ללכת בדרך האמתי ההוא בל אטה מני הדרך ימין ושמאל כי מה האדם לדעת לישר דרכו מעצמו שלא יצטרך סעד לתומכו וזה משני טעמים אחד כי אתה אלהי ישעי שאם אהיה אובד עצות ואטעה אנה אלך לישע אם לא לך וא"כ למה תניחני לטעות כדי להצריכני שתרפאני אחרי כן. שנית כי אותך קויתי כל היום והוא כי כל כך אני חושק בך כי גם שבכל לילה רוח קדשך בי כי אתה עמדי בבא היום לא אאמין כי תשוב תהיה עמדי בלילה הבא ועל כן אותך קויתי כל היום מתי תשוב אלי וא"כ למה תרפה את אשר יחבבך כל כך:

10 זכור רחמיך ה' כו' כי הלא מעולם כלומר מעולם זה המה כי מלאכי העולם העליון לא יצטרכו לחסד ורחמים ולכן תן לנו משלנו. או יאמר כי הנה העולם לא נברא רק בשיתוף שם של רחמים כד"א ביום עשות ה' אלהים כו' וכן במדת חסד כי עולם חסד יבנה ונבא אל הביאור בשום לב אל אומרו השם בין רחמים וחסדים. אך יאמר זכור רחמיך של שם ה' וגם חסדיך כי שתי אלה מהויית עולם המה שלא נברא עד נשתתף שם ה' בשם אלהים וגם במדת חסד כי עולם חסד יבנה והיה זה למען יתקיים שאל"כ לא היה מתקיים טל חטאת בני האדם:

11 חטאת נעורי כו' ראוי לשים לב למה השמיט העונות וגם שהל"ל חטאת ופשעי נעורי שאין לומר שבקש על חטאת נעורים ופשעי הגדולות ועוד שלמה לא יזכרם. אך הנה בגמרא העלו לדעת רשב"ל כשאדם שב מיראה זדונות נעשים כשגגות אבל כששב מאהבה נעשים כזכיות והנה אפשר לומר כי לא כל הזדונות שוין כ"א פשע הוא גם מאהבה אם יעשה שוגג או שלא יזכר כלל יש להחזיק לו יתברך טובה ובזה יאמר שגגות של נעורי ושגגות של פשעי שנעשים שגגות ע"י תשובה אחלה פניך שאל תזכור כלל כי גם שזכיות לא תחשבם גם חטאת לא תזכרם ואם כחסדך הידוע לך בסתם זדונות שהוא חסד שהזדונות נעשים כזכיות לשב מאהבה כמוני תעשה בפשעים זכור לי אתה אותם כי יהיו זכיות ולא שאחשיב תשובתי כ"כ מאהבה שאהיה ראוי לכל זה רק למען טובך ה' שתקרב צדק מאליך:

12 טוב וישר ה' כו' יש אמרו כי טוב הוא לפנים מן השורה וישר הוא השורה בלבד אך רבותינו ז"ל אמרו על פסוק ועשית הטוב וישר זו לפנים משורת הדין ובזה יאמר בשום לב אל הבי"ת שהיא בפתח ולא בשו"א שהוא הנה טוב וישר ה' שעל כן יורה חטאים שיורה ומסייע חטאים אחר שכבר הם בדרך שבאו ליטהר:

13 ושמא תאמר א"כ מה הפרש יהיה בין הבא ליטהר לאשר כבר הוא טהור שהוא עניו שהוא גדול מירא הלא הוא כי ידרך ענוים במשפט הוא קו הצדקות ואח"כ יעלם אל החסידות שהוא דרכו יתברך כענין מה הוא חנון אף אתה חנון מה הוא רחום כו' וזהו וילמד ענוים דרכו. או יאמר ענין החסידות שהוא משמרת אל הצדקות וזהו ידרך ענוים במשפט בל ימוטו מהצדקות ומה ההדרכה הלא היא כי וילמד ענוים דרכו הוא לפנים מש"ה שעי"כ לא ישגו בצדקות רק במשמרת:

14 ושמא תאמר הלא יתברך מצוה אותנו והלכת בדרכיו ולמה תאמר שהוא משמרת בלבד לז"א אמת הוא שכל ארחות ה' שמצוינו נלך בהם מה הוא רחום כו' אך הוא לנוצרי בריתו ועדותיו או לא שיהיו בכלל עדותיו שמי שלא יעשה אותם יהיה עובר בעשה כי אינם רק משמרת וקדושה יתירה:

15 ט או יאמר וילמד ענוים דרכו שע"י עשותו יתברך כן שיורה חטאים כו' נמצא מלמד ענוים דרכו יתברך שיעשו גם הם כמעשיו יתברך לבלתי הקפיד על החוטאים נגדם כי אדרבה אין צריך לומר שימחלו להם כ"א גם ידריכו אותם ויורו להם האמת ויחזירום למוטב:

16 י ושמא תאמר הלא זולת זה כל ארחות ה' חסד ואמת ולמה אמרת שעושה חסידות בזה שמורה חטאים בדרך לז"א הן אמת שכל ארחות ה' חסד ואמת אך הוא לנוצרי בריתו ועדותיו אך זה עולה על גביהן שהוא גם לחטאים ועל כן שבחתי זה שהוא חסידות יתירה הרבה

17 ח או יאמר טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך ואומר לחוטא ושבת עד ה' אלהיך הפך מלך ב"ו שלא תסכון תשובה לעובר מצותו:

18 ט והנה בזה מצד אחד הוא משפט שבשובו אינו הקודם והוא צדקה מבחינה אחרת אמר כי ע"י כן ידרך ענוים במשפט וילמד ענוים דרכו שישתפו המשפט לצדקה שהוא דרך ה' כד"א ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט ויעשו משפט צדק:

19 או יפרש ויאמר איך יורה חטאים בדרך תשובה כי הלא נראה כמה רשעים שאדרבא עיניהם אטומים בראותם שייטיב להם בעולם הזה לז"א מה שיורה הוא שאשר הם ענוים שלא יבעטו ידריכם בעשות בהם משפט ויסורין עד ישובו ולבל יבעטו וילמד ענוים דרכו בתורתו כמ"ש ז"ל על ומתורתך תלמדנו משן ועין שדרכו ית' להוציאם לחירות על יסורי הפלת שן ועין קל וחומר ליסורי כל הגוף שהיו בני חורין לעולם הבא:

20 י ושמא תאמר הלא כמה צדיקים גמורים יקבלו יסורין בלי עון לז"א כל ארחות ה' אפי' היסורין הם חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו שהם צדיקים שלהם הם של אהבה להפליא חסדו למו בעה"ב:

21 ח ולמאמר ברוריה ומי כתיב חוטאים חטאים כתיב יאמר ענין כי אחרי שובי נחמתי וכו' שהוא כי אין החוטא מכיר עצמו עד אחרי החילו בתשובה כי א' מדרכי היצה"ר הוא לשכחו אשמותיו ולהורות לו כי הוא טוב מרבים אך אחרי שובו הוא ית' פותח עיני שכלו ומורה ומזכיר לו כל אשר חטא על הנפש וזה יאמר טוב וישר ה' כי על כן יורה חטאים אחר שהחוטא כבר הוא בדרך כי החל לשוב והשאר כדלעיל:

22 למען שמך וכו' איני מהמקילים עונם בעיניהם שהוא סבת העדר הסליחה אך אני מודה כי רב הוא ועל זה תסלח למען שמך. או יאמר למען שמך ה' וסלחת לעוני כי הלא רב הוא שמך הנזכר וכדאי למענו תסלח עוני כי אם עוני גדול עשה למען שמך הגדול:

23 מי זה האיש כו' יש קונה עולמו בעסק תורה ויש בג"ח ויש בצדקה וההיקש ביתר מצות אמר כי בהיות האיש ירא ה' ולבו לשמים כל דרך איש ישר בעיני ה' ועוזרו למשוך דרכו אשר בחר לעבוד בו את ה' וזה מי זה האיש שיהיה ירא ה' יורנו ה' וידריכנו בדרך יבחר האיש הנזכר:

24 או יאמר מי זה האיש ירא ה' יורנו בדרך יבחר ה':

25 ומה הוא דרך ה' הלא הוא שנפשו בטוב תלין כו' שלא ישית לבו הירא ה' הוא אל טובות העולם הזה אפילו של פירות מעשיו רק כל ישעו וכל חפץ אינו רק שנפשו בטוב תלין בג"ע ושהטוב שהיה לו לקבל פה שהוא הפירות יהיה לזרעו אחר שנפשו בטוב תלין זרעו יירש ארץ והוא מאמר רז"ל במקום אחר באמרם אם היו אוכלים האבות פירות מעשיהם בעה"ז מה היו אוכלים בניהם:

26 יב או יקושר עם הקודם ועם המאוחר ויאמר הלא שאלתי מאת ה' למען שמך ה' וסלחת לעוני כי אין זה רק סילוק היזק ולמה לא שאלת הבאת תועלת להורות לפניך דרך ישכון אור העה"ב לנפשך ולזרעך וגלות לך סודותיו וכיוצא אל תתמהו כי הלא שאלתי היא להסיר המעכב מהשגת הטובות כלם כי אחר שאהיה משולל עון מאליהם יהיו לו כל הטובות כי מי זה האיש ירא ה' מאליו יורנו ה' בדרך יבחר כי עין ה' אל יראיו:

27 יג כי יהיה מה שיבחר שנפשו בטוב תלין או שזרעו יירש ארץ כי וי"ו של וזרעו היא או כד"א מכה אביו ואמו:

28 מלבד מה שיהיה לו מאליו כי סוד ה' אל יראיו כמוהו כי ישפיע בו שפע השגת סודותיו יתברך כי יגלה סודו להם כי סוד ה' ליראיו והוא דבר גדול מעין כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים ואין זה דבר שא"א שימצא חן להודיע לו סודו ואפשר שלא יגלה כי אם לאחד בדרא או לתרי בדרא ולא כל ירא ה' יזכה לכך כי לא כן הוא רק ובריתו להודיעם כי ברית כרותה היא לו ית' להודיעם סודו והוא מאמר שלמה אז תבין יראת ה' ודעת קדושים תמצא כלל הדברים כי אמר דוד מה שלא שאלתי רק שלילת עון שהוא סילוק היזק הוא כי מי זה האיש ירא ה' מלחטא שאין חטא בידו ה' יתן לו כל התועלות הקניניות האלה אך הוא יען כי אין לו רשת ברגליו ואינו צריך לבקש מאת ה' סילוק היזק:

29 אך לא כן אנכי השואל סליחת עון כי אני עיני תמיד אל ה' כי הוא יוציא מרשת רגלי בסליחת עוני כי העון הוא כרשת ברגלים כי עבירה גוררת עבירה והוא כתוא מכמר על כן כל בקשתי היא לצאת מהרשת כי אחרי כן כל הנזכר יבא לי מאליו ביראת ה' נמצא כי בקשתי באמרי וסלחת לעוני דבר רב הוא כי בסלוקו לא יבצר ממני היות ירא ה' וכל הטובות קניניות האלו יבאו לי:

30 יד סוד ה' כו' מלבד אשר כתבנו יאמר ראו נא מה גדול חשק ה' להיטיב ליראיו כי הלא מגלה להם סודו לשיהיו רצויים לפניו והוא ענין משה ששאל הודיעני נא את דרכך למען אמצא חן בעיניך בעת היותנו חוץ מרצונך ויעש כן שגלה סוד ה' בשביל יראיו שימצאו חן לפניו שהוא הי"ג מדות ולא בלבד הודיעו הסוד כי אם גם ובריתו צוה להודיעם באמרו הנה אנכי כורת ברית כמ"ש ז"ל ברית כרותה לי"ג מדות שאינם חוזרות ריקם:

31 טו אך אנכי עיני תמיד אל ה' בלי י"ג מדות כי הוא יוציא וכו' לעומת מה שעיני אליך:

32 כך פנה אלי ולא אבקש רק להיות מאשר כתבת בתורה וחנותי את אשר אחון כו' שארז"ל אוצר גדול יש לו להב"ה ואמר משה זה למי ואמר לו הב"ה למי שאין לו משלו וחנותי כו' אע"פ שאינו הגון כו' ובזה יאמר חנני שאהיה מאותם שאמרת וחנותי כו' ומה שאיני סומך בי"ג מדות וגם לא בזכותי הוא כי יחיד ועני אני כי לסמוך על הי"ג מדות הנז' א"א כי הלא יחיד אני ואין י"ג מדות בפחות מי' וגם לסמוך על זכותי א"א כי הלא עני אני ואני בכלל מה שאמרת וחנותי אע"פ שאינו הגון מאוצר הגדול שהוא למי שהוא עני ואין לו זכות משלו:

33 טו עיני תמיד אל ה' כו' זולת הכתוב יאמר כי הנה המביט תמיד השמימה והוא מהלך על הארץ ילכדו רגליו במכשלות הדרך כי לא יביט אל הדרך אשר ילך בו והיה נראה שככה יקרה לאשר עיניו תמיד אל ה' אל עבודת שמים שילכד במכשולות העולם הזה הנוגעים אל גופו והצלחותיו אמר כי לא כן הוא רק עיני תמיד אל ה' כי הוא יוציא מרשת רגלי:

34 או יאמר כי עינא ולבא סרסורי דעבירה אמר בהיות עיני תמיד אל ה' הוא הסרסור המתחיל בזה הוא יתברך יוציא מרשת גם רגלי וההיקש ביתר איברים והזכיר רגלים המעותדים אל מכשול והוא משל אל מכשלות האדם ולא עוד אלא שגם מהרשת שאני כבר בה יוציאני והנה בהיות עיני אל ה' יוציאני מרשת וצרה גם שהוא לא יפנה אלי:

35 טז אך להשפיע גם טובה צריך פנה אלי כלומר מדה כנגד מדה כמו שאני פונה אליך כי עמי תמיד אל ה' כך גם אתה פנה אלי וגם וחנני שיהיה מתנת חנם בלי נכוי שכר ומה שאמרתי שצריך אחר שעיני תמיד אל ה' שיפנה אלי ולא תהיה פנייתו ית' אלי מאליו ע"י כן כד"א הנה עין ה' אל יראיו הוא כי אני יחיד ואינו דומה זכות הרבים אל זכות היחיד ומה ששאלתי מתנת חנם הוא כי עני מזכיות אני ולא אוכל זכיותי המועטים:

36 צרות לבבי וכו' נכנס בצרות ויצא במצוקות אך הנה צרות הן כמשמען ומצוקות הם אשר ירגיש האדם בהם בלבו שינהום עליהם והנה היסורים טובים לאדם כי בהם מרפא הוא ית' חלאי האדם לאיש ואיש לפי חולי נפשו אך צריך לקבלם בסבר פנים יפות אמר צרות לבבי הרחיבו אותי מדחקי כי כפרו עונותי אך מה שאחלה פניך לא שתסלק הצרות כי טובות הנה לכפרת עון רק שממצוקותי הוציאני שלא ארגיש מצוקות רק שאקבלם בסבר פנים יפות שתטהר לבי לכך:

37 טו או יאמר מקושר מפסוק עיני תמיד כו' לומר מי יוכל לינצל מהיצה"ר כי רע ומר הוא וכל האברים בני חילו עוזריו ואני לבדי כי הנפש הוא האדם כד"א על בשר אדם וכו' ואמר עיני תמיד אל ה' כי הוא יוציא מרשת היצה"ר רגלי כי בלעדו לא אוכל אנכי לבדי כענין צופה רשע כו' זה יצה"ר שאלמלא הב"ה עוזרו כו':

38 טז לכן פנה אלי וחנני כי יחיד ועני אני והם רבים אתו כי האברים בעוזריו:

39 יז ואם אינו כן אלא שצדיק אני אם כן תגרת יצרי אינו אלא מטעם שכל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו ראה והביטה כי הנה צרות שני לבבות אשר לי יצה"ר ויצה"ט הרחיבו כי על ידי שנתקבלה תשובתי גדל גם יצרי הרע והטוב ורבה יותר מחלוקתם כנודע כי כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו ולכן בהיותי צדיק אז יחרץ וצרות לבבי הם שני הלבבות הרחיבו לכן ממצוקותי שיש לי מיצרי ואברי המציקים לי מפאת עצמי הוציאני שתכינם לבל ילחמו בי וישאר הוא יחידי ואוכל לו:

40 ראה עניי כו' הנה ארז"ל על פסוק ואני בעניי הכינותי לבית אלהי וכו' וכי עני היה אלא ע"י שהייתי מתנהג כעני לאכול תרדין וכיוצא כעני יכולתי להכין לבית אלהי כל הכסף והזהב הזה. ונבא אל הענין והוא כי הלמד תורה מתוך יסורין עונותיו מתכפרים והוא בן העה"ב והיה מקום לומר כי לא היו לו יסורין כי הלא מלך גדול היה לז"א ראה עמי כלומר עוני שלי כי יותר יגדל ערך המקבל יסורין בהיותו מלך אשר בידו להתענג מכל האדם כי גם במלכותו מסגף עצמו על כן יוכפל שכרו וזהו ראה עניי שאני מתנהג כעני וגם עמלי שהיה עמלו בתורה ואמר עמלי והוא מ"ש ז"ל שעם היותו מלך היה דן ועוסק בתורה על גבי קרקע ובזה ג"כ יוכפל מכל עמל יתר אנשים ובזה ושא לכל חטאותי:

41 ראה אויבי כו' הנני נכוה בשתי אשות א' כי אויבי רבו ועל כן אפשר שבתוך רבים יהיה אחד ביניהם בלתי אשם כשאר וחושש אני פן תעלה חמתי באפי ואפגע בהם ואשפוך דם נקי בקרב השאר ומצד אחר אני רואה כי ושנאת חמס שנאוני ואשמים הם:

42 על כן אני מבקש מאתך ה' שמרה נפשי פן אהרוג נקי וגם והצילני פן אפול בידם ושמא תאמר איך תצילני והם בעלי בחירה עכ"ז אל אבוש כי חסיתי בך .

43 כי גם שאינך מציל מיד בעלי בחירה הנה יצטרפו שני דברים אחד תם ויושר שלי וגם הצטרף כי קויתיך וז"א תם ויושר יצרוני כי קויתיך וכל זה על שם הרחמים שאני מדבר בו עד כה וזה על כי יחיד אני:

44 אך על ישראל דרך כלל שהם רבים גם מדת הדין יפדם ויעזרם וזהו פדה אלהים את ישראל מכל צרותיו.

45 יט או יאמר ראה אויבי כי רבו בבנים ונכסים שהכל כחמס בידם ואותי שנאת חמס שנאוני שאומרים כי אשר לי חמס הוא בידי משאול:

46 כ שמרה נפשי כו' שלא אהרוג בהם והצילני את גופי שלא אהרג בידם וממה שאיני מקיים הבא להרגך השכם והורגו רק חסיתי בך שתעשה דיני אל אבוש במה שחסיתי בך:

47 כא כי אדרבה התם שיש בי שאיני מהרהר על כי אויבי רבו ומדה כנגד מדה תם ויושר יצרוני שהיו בי כאשר קויתיך לפני הבכאים עד שומעי קול הצעדה בראשי הבכאים כי התום ויושר יצרוני שלא אפול והיכן היה הלא הוא כי קויתיך כמדובר:

48 כב ושמא תאמר למה אחוש אם אמותה הפעם כי להיותם בעלי בחירה לא אמנעם ואתה לא תפסיד כי תהיה כפרה על כל ישראל לא יצדק שאהיה כפרה על אשר שנאוני ואם שאר ישראל צריכים כפרה ליפדות מאשמותם אתה ממקום אחר פדה אלהים את ישראל מכל צרותיו: