רוממות אל על תהילים ק״ל

1 שיר המעלות ממעמקים וכו' אומרים ישראל שבגלות החיל הזה בהכביד צרת הגלות עמוק עמוק לא בלבד הצדקתי עלי הדין כי אם גם יחסתיו לרחמים ולא למדת הדין וזהו קראתיך ה' מתנהג עמי ברחמים ולא קראתיך שם דין וזו התחלת תשובה:

2 לכן אדני שאת מדת דין אל תקטרג עלי אם לבי אולי לא נכנע בשלימות התשובה מסבלות הגלות רק שמעה בקולי אל קול הדברים ואל תביט אל לבבי אם עדיין לא שלם הוא ואם לא תספיק קריאה ואצטרך גם לתחנונים גם בהם תעשה כן תהיינה אזניך קשובות לקול תחנוני גם שאין הפנימי שלם בתשובה הראויה:

3 א או' יאמר בשום לב אל שם האדנות באמרו אדני שמעה שיש בו וי"ו מה שאין כן בשום שם אדנות וגם באומרו שמעה בה"א ולא אמר שמע והוא ממעמקים בראותי עצמי בעמקי צרת גלותי קראתיך ה' שהוא ה' שלם בד' אותיותיו כלומר כבר ראוי תקרא ה' שלם:

4 ב כי עתה ראוי תנקום הנקמה המקוות ותושיענו וזהו אדני שהוא השופט הארץ והעתיד ללבוש הנקמה ראה הוי"ו והה"א ושמעה בקולי ללבוש נקם להשלים השם וזהו וי"ו שבשם זה וה"א שבשמעה שהוא שיושלם השם בהנקם מעמלק ואם אהיה מגדר אשר טרם יקראו ואני אענה אל נא תמנע מלהקשיב קול תחנוני באמור כי אחר שכבר עניתני ברצונך מה צורך להקשיב דברי כי הלא בזאת אדע כי חפצת בי שתשמח בשמוע את דברי מאהבתך לי כענין פסוק תאות לבו נתתה לו וארשת שפתיו בל מנעת סלה והוא מאמרנו על פסוק טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע שאחר שאענה והסכמתי עשות בקשתו אם עוד הם מדברים בתפלה ואני אשמע וזה יאמר שמעה בקולי ואם כבר עניתני טרם אקרא או בהשמיעי קול ובאתי אחר כך להרבות תחנונים גם אותם תהיינה אזניך קשובות לקול תחנוני:

5 כי אם עונות תשמר הנה השם הנזכר לא יושלם ויהיה יה בלבד ועוד טענה לבלתי שמור עונות והיא אדני כלומר אתה שם אדנות העומד אתי כביכול מגלות לקום מהיותו סוכת דוד הנופלת מי יעמוד כי כביכול יהיה עכוב גם לך מלקום כמוני שאני מקוה לקום כמד"א מי יקום יעקב ואומר קום בתולת ישראל וזה אמר מי יעמוד לרמוז על סוכת דוד הנופלת כלומר לא בלבד אני משולל קימה כי אם מי יעמוד כי גם זולתי בענין זה ומפני הכבוד לא פירש רק מי יעמוד:

6 וראה כי עמך התקנה היא הסליחה לעוננו מעוכבת עמך למען תורא שעל שאין יראת אלהים לנו כראוי אינך סולח:

7 עם כל זה יש לנו טענות לבלתי עכב הסליחה עמך ולגאלנו והוא כי איני שואל תעשה בגיני על כבוד שמך כי הנה מה שקויתי הוא ה' כלומר שיושלם בד' אותיותיו ומה שקויתי עתה הוא גופי וכ"ש נפשי כי כבר קותה נפשי לה' מקודם אפילו טרם היותה עתה בגופי בדור הזה וזהו קויתי ה' אני המתחנן נוסף על מה שמתתלה קותה נפשי ולא שח"ו בלי תפלתי אפשר תמנע הגאולה אלא שהיא בלב כי ליבא לפומא לא גלי' ועתה לדברו שכאשר הוא בלב יוציא מפיו בדבור הוחלתי וזהו ולדברו הוחלתי:

8 ואם אינך חושש על גופי כי לא הטהר מעון עשה בגין נפשי ובגין השכינה שבגלות כ"י כי הנה תשוקת השכינה שהיא שם אדנות לצאת מהגלות היא גדולה שנפשי למה שהיא חלק ממנה משתוקקת בגינה יותר ממה שהישנים בנפש יגעה שומרים לבקר לקבלה בחידוש מנוחה כי על כן אנו מברכין המחזיר נשמות לפגרים מתים כמאמר הכתוב חדשים לבקרים וכו' וזה יאמר נפשי לאדני הוא שם אדנות הוא שכינה כי ממנה נפשי שתיהן יותר משומרים לבקר הן שומרים לבקר של הגאולה ואם כן גם שחלק גופנו בלתי כדאי עשה בשביל נפשי ושם אדנות התאבים הגאולה ותר מכל הישנים השומרים לבקר:

9 משיבה רוח הקדש ואומרת אל תתייאשו מצד הגוף כי הנה יעשה זאת ולא ייחל על עצמו כי אם יחל ישראל אל ה' שהוא על הנוגע אל ה' שיושלם באותיותיו ואז הוא יעשה את שלו כי עם ה' החסד גם שיעדר מישראל זכיות יעשה מצד חסד ואם גם יהיו עונות גם הרבה עמו פדות

10 כי ישראל יעשו את שלהם לחוש על כבוד ה' בלבד והוא יעשה את שלו שיפדה את ישראל מכל עונותיו:

11 ו או יאמר נפשי לה' כו' ענין מאמרם ז"ל על פסוק חדשים לבקרים וכו' שאומרים ישראל במה שבני אדם בכל לילה הולכים לישן ומפקידים נפשותם יגעות בידו יתברך ומחזירן בבקר כמחודשות ניכר כי רבה אמונתך בתחיית המתים כי גם זה מעין תחיית המתים וזה יאמר פה הנה נפשי לה' בכל לילה ומאשר שומרים כל איש ואיש לבקר תחזור הנפש לבקר ורואין תוחלתה מתקיימת חדשים לבקרים מזה כלם שומרים לבקר של תחיית המתים באופן שלא מחמת ספק אנו מתחננים כי עינינו רואות החזיר נשמות לפגרים מתים כי חדשים לבקרים:

12 ז משיבה רוח הקדש ואומרת יחל ישראל אל ה' כלומר יעצתי שיחל ישראל אל ה' לא מפאת תועלתכם רק למען שם הגדול שיושלם מפאת כבוד השם עצמו כי אגב זה עם ה' בהיותו שלם דבק החסד ונמשך לכם ואם תראו שהרבה עמו כלומר שהחסד אינו נמשך אלינו מיד רק והרבה הוא מעוכב עמו הנה עכבתו הוא פדות שאורך הגלות הוא לכם פדות:

13 ח ואל תקוצו על האריכות יותר מדי כי אינו מתנהג עמכם כאשר עם האומות מ"ה שמקבץ כל אשמותם יחד באופן שלא יוכלו אחרי כן לנכותם כלם מה שאין כן בישראל כד"א ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך וזהו והוא יפדה את ישראל מכל עונותיו עד תומם משא"כ לאומות מ"ה שאין פורעים כלם על כן ישראל יאריך גלותם לנכות כלם לטובותם: