1לדוד וכו'. מזמור זה יסוב על ב' דברים. אחד על יתר שאת בית המקדש לשאר מקומות תפלה. שנית לתת יתרון לאשר נענה בתפלתו בשתיקה לנענה בדבור ובראשון החל ואחר כך השני המסתעף ממנו ואמר הנה כאשר אודך בכל לבי שהוא באחדות ב' הלבבות בכל מקום שיהיה אני נמצא נגד אלהים כי מיד אלהים לפני2ומה הוא אם כן יתרון למקדש הלא הוא כי אם אשתחוה אל היכל קדשך הוא בבהמ"ק נוסף על היותי נגד אלהים גם ואודה את שמך על חסדך שאתה מקבל תפלתי גם על אמתך שניכר שם אמתתך והוא כי הגדלת על כל שמך שאתה טוב ומטיב אמרתך שלא בלבד אתה שומע תפלה ומטיב כי אם שאתה משיב ואומר לי תשובתך מאשר תטיב לי ואינך מטיב בשתיקה כי זה הוראת אמתך בעצם יותר מכאשר היא בשתיקה והוא כי על ידי קדושת המקום אשאב משם רוח הקודש ואזכה לכך:3ואם יאמר איש אחר שאני אבטח בך מה יתן ומה יוסיף לי מה שתענני באמרתך הלא הוא כי הנה ביום קראתי ותענני באמרתך תרהיבני בנפשי עז כי ביום ההוא שהחשבתני בכך כ"כ אני עלז בך שנתוספת בי הגדלת קדושה אפילו בגופי וזהו תרהיבני שהוא את הגוף ובנפשי שהיא קדושה מעצמה תרהיב עוז על תוקף קדושתה כי בזה יורה היות הוא יתברך דבק באדם ועל ידי כן מתדבק אז יותר. או יאמר כי אני באתי לתת עז לנפשי מאחר שעשאה באדם ועל ידי שאקרא ותענני בבהמ"ק אקנה גדולת עוז ותיקון:4והטעם שאשמחה ואעלצה בזה הוא בראות עצמי כי הגדלתני על כל מלכי ארץ כי מי בכל מלכים יוכל להתפאר שבפיך דברת עמו כמוני כי יודוך ה' כו' בתמיהה כלומר האם יודוך ה' כל מלכי ארץ אם יתאחדו יחד כלם האם יודוך כי שמעו אמרי פיך שהתפללו ועניתם בפיך כאשר לי ביום קראתי ותענני בפיך:5כי הלא כל השגתם אינה כי אם שיכירו על פי דרכיך השגחתך כי כל השגתם היא כי וישירו בדרכי ה' לומר מדרכיך כי גדול כבוד ה'6במה שיראו עניני השגחה יאמרו כי רם ה' על השמים ועם כל זה ושפל יראה ועם היותו גבוה על השמים אין צריך לומר ההוה בארץ או דברים קרובים להיות על הארץ כי אם גם ממרחק שהוא אשר יהיה אחר זמן רב ידע על פי נביא ואין אומרים שהוא יתברך מדבר עם אדם כי אם שיצוה אחד ממלאכיו יגלה אזן הנביא וז"א יידע ולא אמר יודיע7וכן יכירו השגחה במה שיראו כי אם אלך בקרב צרה כענין היותו מתהלך בגת והוליכוהו בית המלך אכיש ואמרו לו כי זה הרג את גלית אחיו כי מי ידמה בלבו שהיה אפשר לחיות ומה גם שנוסף על היותו בעל בחירה היה גואל דם אחיו ועם כל זה תחייני ומה עשית הלא הוא כי על כעס ואף אויבי תשלח ידך שידך הוא יד שמאל היא מדת הרוגז הכניע אף ורוגז האויבים אכיש ושריו עד שהפרת אפו ואמר להוציאו מלפניו וגם שריו שהביאוהו באף ובחמה שקטו ומצד אחר ותאחזני ימינך לתמכני מרעד ולהוציאני כי אין ספק כי שם אכיש שהוא ממלכי ארץ אחרי יודעו האמת אחר כך ודאי נתן אל לבו כי ה' הוא האלהים כי מדת הדין ומדת החסד שמשו ב' הידים כאחד יד א' להכניע אפס והימין לאחוז בו לתומכו בל ימס לבבו מרוב הפחד ולהוציאו:8ה' יגמר כו' הלא אמרתי היותי משתוקק שאשתחוה אל היכל קדשך שיבנה בימי והטעם כי הלא אני באתי לתקן אשר עוות אדם שנפשו בי ועל ידי בהמ"ק שאזכה שאקרא ותענני תרהיבני לתת בנפשי עוז מאשר נחלש כחה באדם הראשון ויהיה סיבה לגמור תיקונה והמשיך הענין כמדובר אמר עתה אם לא אזכה שיבנה בהמ"ק לקנות בנפשי עוז לגמור התיקון ה' יגמר בעדי כעת עודני בזמן הזה כי הלא ה' חסדך לעולם שהוא אשר אמר לו נתן הנביא כסאך יהיה נכון עד עולם ואם לא תגמר בעדי איך יתקיים ועוד טענה אחרת והיא כי מעשי ידיך שהם ב' מעשי ידיך שהם אדם כד"א עשה אדם ובית המקדש העתיד שנאמר בו מקדש אדני כוננו ידיך אל תרף מהם להביאם מוכנים כאחת לעתיד במהרה בימינו .
