רוממות אל על תהילים ל״ח

1 מזמור לדוד כו' למה שבמזמור הלז הוא מזכיר עונותיו ויסורין וחלאים קשים ממרקין באופן כי לפי הצרה קינה מבעי' ליה למימר ולא מזמור. אך אמר דוד למה שאני חפץ בתשובה ובלתי בועט ביסורין מזמור ושיר הוא לי ולא קינה וז"א מזמור כו' לומר מזמור ראוי למה שאני דוד להזכיר ולא להזכיר קינה וזהו מזמור לדוד להזכיר:

2 ה' אל בקצפך כו' הנה ידוע כי יש מלאכי רוגז למרק עון על ידן כאף וקצף וחמה וזעם ודומיהם והם הנקראים חציו יתברך והם בלתי מרחמים בדין לכן אשר יאהב ה' יוכיח ע"י עצמו וזו בקשת דוד ואמר ה' אל בקצפך שהוא גדול מחמה תוכיחני אפילו תוכחת שהיא קלה מיסורין וגם אל בחמתך שהיא קלה מקצף כי על כן נזכרת בלשון נקבה תייסרני כי לא אוכל לסבול:

3 כי הנה חציך הם מלאכי הרוגז כקצף ואף וחמה וזעם ודומיהם נחתו בי והורדו בי מן השמים למרק אשמותי ועם היות שלא התחילו למרק כי אם שהורדו בלבד וגם לא היו לבדם כי אם ותנחת עלי ידך על שמך הנז' של רחמים לרחם ולחבוש מחץ מכותם:

4 ועם כל זה כ"כ התפעלתי כי אין מתום בבשרי מפני זעמך והוא כי עם היות שלא החל למרק מהמשחיתים כי אם הזעם שהוא קל מקצף וחמה וגם לא החל למרק העון המזיד כי אם החטא ועכ"ז אין מתום בבשרי מפני זעמך אין שלום בעצמי מפני חטאתי כלומר ומה יעשו הקצף והחמה הקשים מזעם ומה אעשה במירוק עון אם על החטאת אין שלום בעצמי:

5 ושמא תאמר במה ידעת שהיה על החטאות ולא על העונות הלא הוא כי אלו עונות היו עוברים ראשי למרק כמשא כבד היו כבדים ממני מכח יכולתי לסבול:

6 אך הנני רואה כי הבאישו נמקו חבורותי שמיד שהבאישו נמקו ולא נתקיימו הרבה על כן אני גוזר ואומר כי לא היה רק מפני אולתי שהוא על אשר חטאתי באולת שהוא שוגג ולא על המזיד כי אם כן היו מתמידים הרבה ולא נמקו מיד:

7 ואם תאמר נא אלהי א"כ אפוא מה תעשה על העונות שלא התמרקו מיד הלא הוא כי מעת נעויתי ונפתלתי בהעותי מיד על עוני שחותי עד מאד עד גדר שגם כל היום מרקב עצמותי הפנימים מהדאגה עשה רושם גם בחיצוניות וקודר הלכתי:

8 כי מאשר כסלי מלאו מבפנים נקלה נמשך שאין מתום בבשרי ומראה פני הוכיח כי קודר הלכתי ורמז באמרו נקלה על כח טומאת העון שנזכר בלשון זכר שדבק בכסילים ודעתו על דבר בת שבע ואמר כי הכסלים שעיקר כח התשמיש מהם מלאו נקלה:

9 ואל תאמר נא אלהי כי כל צרתי ודאגתי אינה רק על צרת גופי ביסורין ולא על היותי רחוק מה' כי לא כן הוא כי הנה אחר שאין מתום בבשרי נפוגותי כי רפו יסורי ממני כד"א מאין הפוגות ואלו דאגתי לא היתה רק על צרת גופי היה לי לנוח ולשמוח אך אז אדרבה בהבדל היסורין ממני נדכיתי עד מאד כי השלכתי אחרי גווי דאגת צרת הגוף ושאגתי מנהמת לבי:

10 ותהי קול שאגתי אומרי ה' נגדך כל תאותי בל תסתלק ממני וז"א שם אדנות היא שכינה ואין זה מן השפה ולחוץ כי הנה אין צ"ל שאגה שבקול כי אם גם האנחה שבלב שממך שהיא עליך בל תרחק ממני ואם נדקדק אומרו נגדך ולא אמר עליך אדני יאמר במה שידענו כי ע"י זכות הצדיק למטה יש יחוד למעלה לשם הויה הגדול עם שם אדנות משא"כ ע"י עון שיש פירוד בין שניהם חלילה ובזה יאמר בדבר דוד עם שם ה' באמרו ה' אל בקצפך כו' אמר עתה לשם ההויה אשר עמו מדבר הנה היות אדני הוא שם אדנות נגדך לפניך שיהיה ביחוד פנים בפנים עמך היא כל תאותי ע"י סליחת עוני משא"כ אם לא ימחלו עונותי שיגרמו פירוד כי על הנוגע אלי איני חושש עם היות כי נשבר גופי כי הנה ואנחתי השוברת חצי גופו של אדם ממך לא נסתרה:

11 וגם לבי סחרחר מסבב ברעיוניו על אשר עויתי והייתי משתומם ועזבני כחי ואהיה כנופל ממצבי משולל כח כמת ואור עיני כי נתעלפתי ואצ"ל המאור עיני כי אם שכהו ממש מכעס עיני כאלו גם הם העינים ממש אין אתי כ"כ נתפעלתי בעלופי מנהמת לבי עכ"ז לא שמתי לבי על כל הנוגע אלי כי אם על העדר יחוד עליון כמדובר:

12 ואמר כי כ"כ הייתי משתומם חשוב כמת עד כי אוהבי ורעי בהסתפקם אם מתי או נתעלפתי מנגד נגעי שהיה לי כאמור למעלה יעמדו ויתייצבו באמרם כי לא היו רואים בנגעי שהיה בו כדי להמית כי הלא נפוגותי ונרפיתי מהם כי החלו להבריא וקרובי מרחוק עמדו לראות מה יאמרו אלו האוהבים שנגד נגעי אם יאמרו שהיה מיתה ויטפלו בעסקי המת או אולי הוא עילוף:

13 ואז וינקשו ונכשלו מבקשי נפשי ודורשי רעתי כי היו מבקשי נפשי ודורשים הם רעתי דורשים מאהבי ורעי מה היתה רעתי וחליי ולא היו ממתינים עד ישיבו אותם דבר כי אם דברו הוות שהוא שדברו ואמרו כי רעתו הוא הוות כלומר עוותים ועונות שיש לו מוגנים מלבד כי ומרמות לומר שהיו לדוד מרמות זה לא היה עתה חדוש כי זה כל היום יהגו זה הוא מה שנוקשו וחטאו מבקשי נפשי כו':

14 והנה מה שחטאו לדבר כן בפני הבטחון הוא כי ואני נדמיתי בעלופי שהייתי כחרש לא אשמע כלל וכאלם לא יפתח פיו שהייתי בלתי מרגיש:

15 אבל לא כן האמת כי אם שואהי כאיש אשר לא שומע שהוא בלתי חרש כי אם שלא שומע שאינו מטה אזנו ואינו שומע וכמי ששותק מפני שאין בפיו תוכחות שאינו יודע מה להשיב להוכיחם עם היות שיש בפי תוכחות:

16 אלא שלא השבתי למען תענה אתה אלהי במקומי כי לך ה' הוחלתי אתה תענה כי לי אתה כי אתה ה' אלהי. או יאמר שבזכות צרותי וסבלנותי תענה ותאמר אלי כי שם אדנות הוא חלי כי שכינה דבקה בי ולא רחקה ממני וזהו אתה תענה אדני אלהי:

17 כי אמרתי פן וכו' הלא אמרתי שהייתי כאיש אשר לא שומע ואין בפיו תוכחות ושהיה הטעם על כי לך ה' הוחלתי וכו' ועוד טעם אחר והוא כי מה שהייתי כאיש אשר לא שומע היה כי יען כי אמרתי פן ישמחו לי בהגיד להם בדרשם רעתי החולי שלי פן ישמחו לי כי הלא במוט רגלי בלבד עלי הגדילו מה יעשו באמור להם גודל חליי הנז':

18 וכן כי אמרתי להם כי אין זה העילוף חולי כבד והייתי אומר כי אני לצלע נכון כי נכון הייתי לבת זוגי כי צלעתי היתה ועם כל זה אני מצטער כי ומכאובי על מה שלפנים נראה דבר קשה נגדי תמיד ומזה נתעלפתי שעזבני כחי כו' אך אינו חולי כבד כלומר שלא חטאתי אלא שאני מתפעל מפני הכבוד:

19 או לאידך גיסא להודות להם כי העויתי ואומר להם שחטאתי ומוגגני עוני וזהו כי עוני אגיד שאומר שעוני הוא שעויתי הנה אדאג מחטאתי שהייתי חוטא באמרי כך להחזיק נפשי לנפש החוטאת ואיננה כי כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה. או יאמר אדאג מחטאתי שעון שבין אדם למקום אסור להודיעו לבני אדם שעליהם נאמר כסוי חטאה וזה הוא טעם למאי דסליק מניה למה איני מגיד להם שעויתי:

20 ולמה דפתח ביה שאינו אומר להם כי הוא לצלע נכון ושלא חטא אמר זה אי אפשר כי הנה אויבי חיים עצמו האומרים שחטאתי ואדרבה בזה ירבו לי שונאי שקר ירבו שונאי מחמת שקר זה שהייתי אומר לדעתם וזהו ורבו שונאי שקר:

21 יח או שיעור הכתובים לא אדע מה אומר להם כאשר ישמחו לי אם אומר אני כי לצלע נכון כי צלעי בת זוגי היא ולמה תשמחו לי הלא מכאובי שהוא חליי נגדי תמיד ויאמרו שלא על חנם הוא:

22 יט ואם מה שאגיד להם יהיה כי עוני הוא ואודה להם וזהו כי עוני אגיד הלא אדאג מחטאתי שהאומר דוד חטא הוא חוטא:

23 כ ואם אומר שמה שאני חולה הוא מראות כי אויבי חיים עצמו אז ירבו שונאי שקר בראות כי צר לי על טובתם:

24 ושמא תאמר כי לא כן הוא כי הלא יראוני תמיד רודף טוב תורה ומצות וחסידות ועל כן יגזרו אומר כי זה יוכיח כי צדיק אני הנה נהפוך הוא כי אדרבה למה שהם מורגלים להיות משלמי רעה תחת טובה לא יעשו עיקר מאשר אני רודף טוב לדון מה שנראה לכף זכות כי אם אדרבה ישטנוני תחת רדפי טוב כי יאמרו עלי שטנה על רדפי טוב כי מעשה הרע הוא עיקר ומעשה הטוב הוא כאומר ראוני שאני טהור באופן כי גם מעשה הטוב יאמרו כי רע הוא וז"א ישטנוני ולא אמר ישטמוני:

25 אל תעזבני ה' אמר ידעתי כי אל תעזבני ה' שתקרא עזובה לגמרי ומצד היותך אלהי ידעתי שאל תרחק ממני:

26 אך מה שאני צריך לבקש הוא חושה לעזרתי ואל תאחר וראה כי איני מבקש טובות העולם הזה כי אם אדני תשועתי כי התשועה שאני מבקש אינה אלא שאדני הוא שכינה תהיה עמי וזה תאותך כנודע מרז"ל כי מעת שברא הקב"ה את העולם נתאוה שתהיה לו דירה בתחתונים וכמו שכתבנו בביאור התורה בס"ד כי לא אמרו למטה כי אם בתחתונים שהוא בבני האדם כי היכל ה' המה:

27 כב או יאמר כי שלש בחינות בדיינים עליונים מדת רחמים ומדת הדין הקשה ומדת הדין הרפה היא שכינה כי מעמד שלשתן הם ב"ד של שלשה על כן אמר מה שאצטרך לבקש הוא לומר למדת רחמים אל תעזבני ה' שהוא אל תעזבני ביד מדת הדין לבדה כי אם שתשתף מדתך עמה ואל מדת הדין הקשה אני אומר אלהי אל תרחק ממני שלא תדינני כ"כ בקושי שתרחק קדושתך ממני כמואס בי.

28 כג כי אם חושה לעזרתי כי משם אדנות הוא שכינה איני צריך לחלות כי ידעתי כי אדני תשועתי: