11כי הלא לא מחשבותיו מחשבותיכם כי דעו לכם מה מחשבותיכם אשר תשיגו במחשבות עיוניכם כי הלא ה' יודע מחשבות אדם כאשר המה הבל שהוא טרם בא המחשבות אל הלב בזמן שעדיין המה הבל כי מלת כי כמו כאשר כמד"א כי תבא כי תצא וכיוצא ואם כן מה ידעתם ולא אדע כי תאמרו אלי למה אאריך לרשעים האם תעבור הסיבה במחשבות שכלכם.12או יאמר אחרי אמרי שיביט בממשות האדם ובמעשיו הגשמיים מכל שכן שה' יודע מחשבות אדם כי הלא המה הבל בלתי ממשיים כי יותר קל הוא לרוחני לדעת מה שאין בו ממש ממה שיש כו ממש:13י או יאמר על מה שיאמרו ולא יבין אלהי יעקב אמר המלמד אדם דעת כלומר כי הוא יתברך המלמד את האדם הוא עצמו דעת כי אינו כאדם שדעתו נפרד מאיכותו כי אם הוא יתברך ודעתו דבר א' וזהו המלמד אדם הוא דעת כי המלמדו עצמו הוא דעת ובזה יתכן מה שלא אמר לאדם:14יא ולא עוד אלא שה' יודע מחשבות אדם עם היותם הבל מחמת חומריותם ולא יעצרנו הגשמות אשר לאדם ומה גם עתה יעקב שהוא נפש רוחנית למעלה שמכל שכן שיבין הוא יתברך צערו שיצטער עלינו:
