1הט לבי אל עדותיך כו' הלא אמרתי כי תכשיר לבי ובהכנתו תדריכני עוד אני שואל שעם היות שעל ידי מצותיך יש שכר לעולם הבא ופירות בעולם הזה ואפשר שחפץ הלב אל המצוה הוא על שתי הבחינות אמר הט לבי אל בחינת היותם עדותיך ואל אל בחינת הבצע והממון שעם היות שהפירות ידועים שיבאו כענין עשר בשביל שתתעשר אל יטה אל הבצע כי אם למה שהם עדותיך בלבד. או יאמר כי דרך לבות בני אדם לחמוד ממון כדי לעשות צדקה ולכבד שבתות וי"ט אמר אל תט לבי אל חמדת ממון בשביל העדות כי אם לתאב מציאות העדות בלבד ואל אל בצע הצריך אליהם בל יפנה לבי אל דברים גשמיים כי אם אל המצוה לבדה או פן יראה שאיני בוטח בך שבזכות קיום עדותיך תתן לי הממון אלא שאני שואל תתן לי הממון תחלה כדי שאקיימם אחר כך והנה עד כה דברתי על אחד מסרסורי עבירה שהוא הלב עתה נעתק אל האחר והוא העין ועליו אמר העבר עיני מראות שוא כו' כאשר יבא בס"ד:2לה או שיעור הכתובים הדריכני כו' לומר אם יהיו בעיר אשר אני הולך בקרבם שני דרכים באחד תזדמן לי מצוה ובאחד עבירה או העדר מצוה הדריכני בנתיב המצוה כי בו חפצתי:3לו ואחר שתדריכני בנתיב המצוה עדיין אפשר יפנה לבי אל שתי הבחינות אל האושר הרוחני ואל הפירות שבעולם הזה אמר שלא יטה כי אם אל עדותיך בלבד ולא אל בצע כמדובר:4לה או יאמר הדדיכני כו' ענין מאמרם ז"ל ראה אנכי נותן כו' ובפסוק ראה נתתי לפניך היום את החיים כו' כי הוא משל לשני דרכים א' רחב וטוב ואחריתו מהמורות ופחתים ולעומתו דרך צר ומצוקה ואחריתו כג"ע הארץ ולא יראה הרואה רק ראשית כל א' מהם וההולך אחר עיניו יבחר באשר ראשיתו טוב ולא ידע כי אחריתו כנחש ישך כך יש שני דרכים לפני איש א' המשך אחר תענוני העולם וטובותיו והוא רחב לכל מראה עיני בשר ויש שלי והוא כי ישא עול תורה ומצות וראשיתו נתיב צר כי אין צדיק בלי יסורין ועין האדם תביט אל הראשון על כן אמרה תורה ובחרת בחיים וענין זה יאמר הדריכני בנתיב הצר הוא של מצותיך הפך הרחב של טובות העולם הזה כי בו חפצתי מברחב כי טוב לי עוני ויסורין בעולם הזה מענוג מאד:5לו ולבל אבחר בעניי לחטוף מצות חנם על כיס זולתי ולא משלי לז"א הט לבי אל עדותיך ולא לעשותם דרך בצע מחברי:
