רש"י על מגילה ט׳ ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על מגילה ט׳ ע״ב:ו׳ רש"י על מגילה ט׳ ע״ב:י״א »

1 תוספתא כפשוטה על יומא פתח ↗

משלי, או משל כהן גדול? במשנתנו מגילה פ"א מ"ט, הוריות פ"ג מ"ד שנו: אין בין כהן משמש לכהן שעבר אלא פר יום הכפורים ועשירית האיפה. כלומר, אין בין כהן משמש בכהונה גדולה בקביעות לכהן שעבר מחמת איזו סיבה שהיא28בין שעבר מחמת מום ונתרפא, בין שהעבירו המלך, בין ששימש בכהונה באופן זמני, עיין בפיה"מ להר"מ בהוריות פ"ג מ"ד ובחיבורו פט"ו מה' שגגות ה"ז. ועיין רש"י מגילה והוריות למשניות שהזכרנו בפנים, וכן בהוריות שם י"א ב', ד"ה ואין בין כהן המשמש, שפירש אחרת. אבל מן התוספתא מגילה ספ"א מוכח כפירוש הר"מ, כפי שהוכיח לנכון במרכבת המשנה שם במקומו. וכן עמד על כך מדעתו ר"ח אפפענהיים ב"המסדרונה" של ר"ח הירשעגזאהן ש"א, עמ' ש"ל ואילך, עיי"ש. ועיין מ"ש להלן מגילה ספ"א. ולא כלום, ושניהם כשרים בעבודת יום הכפורים כמפורש במשנת הוריות הנ"ל, אלא שכהן שעבר אינו מביא עשירית האיפה משלו, ולא פר משלו, כל זמן שהמשמש בכהונה גדולה קיים ולא עבר מכהונתו. עיין בתוספות ישנים כאן י"ב ב' ד"ה שני, תוספ' ר"י הלבן, עמ' 55, תוספות מגילה ד"ה אין בין. ומשנתנו לא דברה דווקא ביום הכיפורים שעבר בו כהן גדול ונפסל מעבודה, ומנו אחר במקומו ליום אחד. ולפיכך אמרו בירושלמי מגילה פ"א הי"ב, ע"ב ע"א ובמקבילה שבהוריות פ"ג: אמר ר' יוחנן עבר והביא עשירית האיפה שלו כשר, כלומר, אם כהן גדול שעבר הביא עשירית האיפה משלו ביום שאף המשמש קיים ועובד, לא נפסלה עשירית האיפה, ואין הכוונה כלל ליום שנפסל בו הכהן הגדול, משום שעדיין לא שמענו, שאף בכגון דא עשירית האיפה היא משל המשמש.והואיל ומשנתנו במגילה והוריות הנ"ל עוסקת ביום הכיפורים שהמשמש כשר ועובד, ובכגון דא הפר הוא משל המשמש גרידא, ולא מן הכהן שעבר, שאלו בירושלמי כאן פ"א ה"א, ל"ח רע"ב, ובמקבילות במגילה פ"א ובהוריות פ"ג על משנתנו כאן "מתקינין לו כהן אחר תחתיו": עבודתו משל מי, כלומר, מהו הדין ביום הכפורים שהכהן הגדול פסול לעבודה, ואינו יכול להקריב, משל מי הוא הפר, מן הראשון כמשנתנו במגילה, או מן השני, הואיל ואין הראשון ראוי לעבודה באותו יום. ופשטו מן הברייתא שלנו שאף כאן הפר הוא משל הראשון, שהרי שאילת בן אילם היתה מכוונת כדי לשמוע מן המלך שהפר הוא שלו, ובזה יוודע שנתמנה בקביעות והראשון הוסע. אבל אם נאמר שבמקרה דנן כשהראשון פסול הפר הוא משל שני, אעפ"י שהוא עובד רק יום אחד, הרי אין מקום כלל לשאלת בן אילם.ברם ר' אלחנן בתוספות ישנים י"ב ב' ד"ה שני סובר שבכגון דא, שהראשון פסול, הפר הוא משל שני, והוא יפרש את אמירת או שאלת בן אילם בדרך רמז, והיינו, בן אילם אמר לו למלך או שאל אותו: פר ושעיר שקרבו היום משל מי היו, משלי או משל כהן גדול! כלומר, וכי לא משלי הן? והרי המלך יודע שהם היו משלי, ובדין הוא שאשאר כהן גדול. וידע המלך למה רמז. ולפירוש זה מתיישבת הלשון "שקרבו היום משל מי היו", ואין צורך לומר שלקחו את הפר באשראי.29אבל עצם הפירוש של ר"י הלבן שפירש שלקחו את הפר באשראי אינו דחוק כלל, וכנראה שנהגו בו כבכל הקרבנות שהאחריות היתה על המוכר, ואינו מקבל את מעותיו אלא עד שיהא המזבח מרצה משנת שקלים ספ"ד. ופושט הירושלמי מכאן שהפר הוא משל שני, כפירוש שהביא בתוספות ישנים לעיל שם. ועיי"ש בשיח יצחק, קמ"ו ע"ג.

2 מגילה פתח ↗

אֵין בֵּין כֹּהֵן מְשַׁמֵּשׁ לְכֹהֵן שֶׁעָבַר אֶלָּא פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה.

7 כהן המשמש - כגון שאירע בו פסול ומינו אחר תחתיו ועבר פסולו וחזר לעבודתו והעבירו הבא תחתיו הראשון קרוי משמש והשני עבר:

8 אלא פר יוה"כ - שאי אפשר להביא שנים וכן עשירית האיפה חביתי כהן גדול שבכל יום שאי אפשר להביא שנים:

« רש"י על מגילה ט׳ ע״ב:ו׳ רש"י על מגילה ט׳ ע״ב:י״א »