רש"י על מגילה ז׳ א

1 לבסוף קבעוה כו' - וזהו השנית:

2 שלחה להם - בשנה שנייה לקובעה עליהם חובה:

3 קבעוני - ליום טוב ולקרייה להיות לי לשם:

4 קנאה את מעוררת עלינו - שיאמרו האומות שאנו שמחים להזכיר מפלתן:

5 כבר אני כתובה - ושם יהו רואין מה שאירע להם על ידי ישראל:

6 רב ורב חנינא ורבי יוחנן ורב חביבא מתנו - הא דאמרינן לקמן:

7 בכוליה סדר מועד - שהוזכרה שם זוג זה של ארבע חכמים הללו חלופי רבי יוחנן ומכניסין רבי יונתן:

8 שלישים - בשלשה מקומות יש לנו להזכיר מלחמת עמלק בספר ואלה שמות יז ובמשנה תורה כה ובספר שמואל א טו וזהו שאמר שלמה בדבר ששילשתו אי אתה רשאי לרבעו:

9 זאת מה שכתוב כאן ובמשנה תורה - דכל מה שכתוב בתורה קורא כתב אחד:

10 אינה מטמאה את הידים - כשאר ספרים דאמר ביציאות השבת דף יד. שגזרו עליהן לטמא את הידים לתרומה ומחלוקת בית שמאי וב"ה היא:

11 הוא דאמר כרבי יהושע - דאמר לעיל זאת מה שכתוב בתורה זכרון מה שכתוב במשנה תורה בספר מה שכתוב בנביאים אבל במגילה לא ניתנה ליכתב אלא לגורסה על פה ולקרותה:

12 והלא כבר נאמר וידבר כו' - וקהלת כבר נאמרה וכיון דלא כתב את כולן למדת שמה שכתב רוח הקודש היה:

13 אל תוסף על דבריו - מקרא הוא בספר משלי:

14 דאי בעי כתב ואי בעי לא כתב - ולעולם מה שכתב משלות בעלמא נינהו ולא מפי הקב"ה:

15 תא שמע אל תוסף על דבריו - מדקאסר להוסיף עליהן שמע מינה ברוח הקודש נאמרו:

16 ויאמר המן בלבו - מנא ידעו כותבי המגילה שכך אמר בלבו אלא רוח הקודש נגלה עליהם:

17 ויודע הדבר למרדכי - מי גלה לו רוח הקדש שרה עליו:

18 ובבזה לא שלחו את ידם - היאך ידעו מה עשו הרחוקים:

19 מפיש ואמר טובא - יביאו לבוש מלכות אדעתא דנפשיה קאמר שמע מינה זאת היתה בלבו:

20 נדמתה לו כאומתו - והיו אומרים בפיהם זו משלנו היא:

21 דרבי חייא בר אבא - לקמן בפירקין:

22 פריסתקי שדור - שלוחים שלחו להם למרדכי ואסתר שלא נגענו בביזה שלא ירע למלך:

23 לא יעברו - מנא ידע את העתיד:

24 מנות - מיני מעדנים:

25 שתי מנות לאדם אחד - דכתיב ומשלוח מנות איש לרעהו שתי מנות לאדם אחד ומתנות לאביונים שתי מתנות לשני בני אדם די לכל אחד ואחד מתנה אחת דהא אביונים נמי תרתי משמע:

26 עגלא תלתא - שלישי לבטן: