רש"י על מגילה כ״ב א

1 ליקרי - שלישי תרי מהא שני מקראות דפרשת וביום השבת ותלתא קראי מבראשי חדשיכם פשו להו תרי וכו':

2 ביום הראשון - גבי מעמדות תנן ליה במסכת תענית ביום הראשון באחד בשבת:

3 דולג - השני חוזר ומתחיל פסוק שגמר בו שלפניו:

4 פוסק - הראשון קורא חצי הפסוק השלישי ופוסקו:

5 גזירה משום הנכנסין - שישמעו השני מתחיל פסוק זה ויאמרו לא קרא ראשון אלא שנים וכן היוצאין שישמעו את הראשון קורא שלשה ויצאו מבית הכנסת ויאמרו לא יקרא השני אלא שנים:

6 הכי גרסינן קרא ראשון שלשה השני קורא שנים מפרשה זו כו':

7 למ"ד דולג נדלוג - למאן דאמר פוסק ליכא למיפרך דהא קרא ראשון שלשה קתני דאי אפשר עוד לחזור:

8 שאני התם דאפשר בהכי - לקרות מפרשה זו לאחריה דהך מתניתא קיימא בשני ובחמישי שהוא יכול לקרות מה שירצה שהכל מענינו של יום:

9 כשם שאין מתחילין בפרשה בפחות משלשה פסוקים - גזירה משום הנכנסין שיהו סבורים לא קרא זה אלא שני פסוקים של התחלת פרשה זו שהרי לא היו בבית הכנסת ולא שמעו שקרא מפרשה העליונה:

10 כך אין משיירין כו' - גזירה משום היוצאין שסבורין שהקורא אחריו של זה לא יקרא אלא שני פסוקים הנותרים:

11 שיור דקא מחמיר תנא קמא - דתני ושל חמשה ביחיד ולא אמרינן יקרא הראשון שלשה ויפסוק אם ירצה:

12 נכנסין שכיחי - לפיכך החמירו יש אומרים בהתחלה:

13 שיולי משאיל - כשישמע שקורא השני שלשה מקראות והראשון לא קרא מפרשה זו אלא שנים ישאל היאך קרא הראשון שני פסוקים ולא יותר ויאמרו לו שקרא מפרשה העליונה:

14 הלכתא מאי - בשל מעמדות:

15 ואמצעי דולג - שאם לא ידלג הוא יהא צריך להתחיל בפרשה פחות משלשה פסוקים ואם יקרא שלשה מן השניה נמצא קוראה כולה:

16 מוסף - פסקא תפלת עננו ברכה יתירא:

17 מכדי רב בישראל קרא - שהרי רב לא היה לא כהן ולא לוי:

18 דהא רב הונא קרא בכהני - במסכת גיטין בהניזקין גיטין דף נט::

19 הא איכא שמואל - בנהרדעא שהוא ממדינת בבל דכהנא הוא:

20 ודבר עילויה - נהוג היה להיות למעלה מרב כדאמרינן בפרק מרובה ב"ק פ. רב לא עייל לקמיה דשמואל:

21 ורב הוא דעביד - להאי דאדבריה עליה כבוד הוה עביד ליה משום דלייטיה רב לשמואל דלא לוקמי בני במס' שבת פ' שמונה שרצים ד' קח.:

22 שלא בפניו לא עביד ליה - ושמואל לא היה בבבל אלא בנהרדעא: