רש"י על מגילה ט״ז ב:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על מגילה ט״ז ע״ב:ד׳ רש"י על מגילה ט״ז ע״ב:ו׳ »

1 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על אור חדש פתח ↗

449 הנה לא כתב "ואין בזה כבוד תמידי", אלא "ואין בזה כבוד התמידי", לאמור שמהות הכבוד היא היותה תמידית. וכן בנתיב התורה פי"א תנח: כתב: "כי קרבן תמיד הוא כבוד השם יתברך ביותר, מפני שהוא תמיד, ואינו בזמן מיוחד כאשר הם שאר הקרבנות". ונראה ביאורו, שכאשר הדבר הוא תמידי ממילא אין זה מקרי, אלא דבר שבעצם "כי המקרה לא יתמיד" לשונו בתפארת ישראל ר"פ טז. מה שאין כן אם הוא לשעה, אזי אין בכך יציאה מ"מקרה". ובתפארת ישראל פמ"א תרמא: כתב: "עדיין יש לחשוב כי אף שאין ראוי שיהיה המציאות הכללי במקרה, אבל מציאות הפרטיים יחשבו שהם במקרה... הודיע לנו כי אף מציאות הפרטיים אינם במקרה כלל, וציונו לכבד את האבות שמות כ, יב. ואם היו התולדות הפרטים במקרה קרה, אין כאן כבוד אבות". הרי שהכבוד לא ניתן על דבר מקרי. ובנתיב העבודה ר"פ ד כתב: "כי כל מקרה הוא לזמן ולשעה, ואינו תמידי. אבל דבר שאינו מקרי, הוא תמידי... וענין קביעות המקום לתפלה, מפני כי קביעות המקום מורה שאין התפלה שלו במקרה, כי המקרה אין לו קביעות. ואם יושב פעם אחד במקום זה ופעם במקום אחר, דבר זה אינו קביעות כלל, ואין זה דביקות בעצם, רק מקרה קרה". ואם תאמר, הרי אמרו חכמים מגילה טז: "תעלא "שועל" רש"י שם בעידניה סגיד ליה "אם תראה שעתו מצלחת" רש"י שם", הרי שיש להעניק כבוד על דבר מקרי ומזדמן. אך זה לא קשיא מידי, דאדרבה, ממקום שבאת מוכח שאין כבוד למקרי, שזה גופא ההדגשה במאמר זה, שאף על פי שהשועל מופקע מכבוד "ולא ראש לשועלים" אבות פ"ד מי"ח, וגם כאשר השעה משחקת לו הוא עדיין שועל, מ"מ עצה טובה קמ"ל שכאשר השעה מצלחת לו כדאי להשתחוות אליו. הרי שיש להשתחוות לו לא מחמת שהוא ראוי לכבוד, אלא למרות שאינו ראוי לכבוד.

2 מגילה פתח ↗

״וַיֵּלְכוּ גַּם אֶחָיו וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו״. אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין בַּר יֶפֶת אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: תַּעֲלָא בְּעִידָּנֵיהּ סְגֵיד לֵיהּ.

5 תעלא - שועל:

6 בעידניה - אם תראה שעתו מצלחת:

« רש"י על מגילה ט״ז ע״ב:ד׳ רש"י על מגילה ט״ז ע״ב:ו׳ »