רש"י על בבא בתרא י׳ א

1 ימצא חיים - וכתיב גבי חכמה כי מוצאי מצא חיים:

2 בעלי אגדה - מתוך שהן דרשנין ומושכין את הלב הכל מכבדין אותם:

3 לבעל הדין - רשע או עובד כוכבים:

4 להנצל אנו בהן כו' - שהצדקה מצלת מגיהנם כדאמרי' לקמן בשמעתין:

5 שמזונותיו של אדם - שכר שיתפרנס ממנו:

6 חסרונותיו - הפסד שעתיד להפסיד:

7 זכה - למזל טוב יתן אותו חסרון לעניים:

8 חזא להו בחלמא - במוצאי יה"כ:

9 דבעו מחסר שבע מאה דינרין - באותה שנה:

10 שקיל צדקה מינייהו - כל השנה היה כופן בדברים וגובה מהן צדקה:

11 פש גבייהו - ערב ראש השנה שיבסר דינרי שלא נתנו לצדקה משבע מאה דינרי:

12 לא תדחלו - למיפסד יותר:

13 אמאי לא אמרת לן - מתחלה שכך חלמת והיינו נותנין כולן:

14 השתא כן - אם נפלתי:

15 איחייב מאן דסני לן - כאדם שתולה קללתו בחבירו:

16 מחללי שבת ועובדי עבודת כוכבים - בסקילה ואמר מר כתובות דף ל: מי שנתחייב סקילה או נופל מן הגג או חיה דורסתו דדמי לסקילה דתנן סנהדרין דף מה. בית הסקילה היה גבוה שתי קומות וכו':

17 פרקליטין - מליצי יושר של מלאכי השרת:

18 כי אספתי את שלומי מאת העם הזה - ומהו השלום את החסד ואת הרחמים שהיו רגילין לעשות:

19 מפעפעו - מרככו:

20 הגוף סובלו - כל הגוף מלא רוח:

21 ואני בצדק - בתחלה ואח"כ אחזה פניך בתפלה:

22 אשבעה בהקיץ תמונתך - בשכר הקיצה אשבע תמונתך:

23 מלוה ה' חונן דל - החונן דלים נעשה מלוה להקב"ה וכתיב ועבד לוה לאיש מלוה משלי כב:

24 ואיזו היא צדקה המצלת מדינה של גיהנם - כלומר איזה מן המקראות הללו מדבר מדין של גיהנם אותו שכתוב לא יועיל הון ביום עברה: