רש"ש על שבת כ״ו

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על שבת כ״ה ע״ב רש"ש על שבת כ״ז ע״א »

1 שבת פתח ↗

לֵימָא מָר: מִפְּנֵי שֶׁהוּא עָף. חֲדָא וְעוֹד קָאָמַר: חֲדָא — מִפְּנֵי שֶׁהוּא עָף. וְעוֹד — גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִסְתַּפֵּק מִמֶּנּוּ.

2 רש"י פתח ↗

אין מדליקין בצרי - כדמפרש לעיל ועוד כדקתני ואזיל דאינו בא מן הפרי אלא מן העץ שרף בעלמא והוה ליה כזפת ואינו נמשך לישנא אחרינא וכן היה רבי שמעון בן אלעזר אומר כו' לאו טעמא למילתיה יהיב אלא הכי קאמר ועוד היה אומר דבר אחר בצרי:

3 תוספות פתח ↗

חדא ועוד קאמר - וקשה לר"י דתניא בסמוך הצרי אינו אלא שרף מעצי הקטף משמע דהטעם לפי שאינו נמשך אחר הפתילה ומה הוצרך לבדות הטעם מדעתו:

4 תוספות פתח ↗

אין בו משום שלש על שלש ומסככין בו חוץ מפשתן - קשה לריב"א דמשמע דפחות משלש על שלש מסככין אפי' בשל פשתן ובפ"ק דסוכה דף מז. אמרינן סיככה במטלניות שאין בהן שלש על שלש פסולה ותירץ דהתם איירי דבאות מבגד גדול שכבר היו ראויות לקבל טומאה אבל הכא מיירי בהנהו שלא היה בהם מעולם שלש על שלש וקשה לרשב"א דאפי' אם לא נארג בו מעולם שלש על שלש מקבל טומאה כדאמר בפרק במה אשה לקמן שבת דף סג: אריג כל שהוא טמא ואין מסככין בו וי"ל דהתם מיירי כשאין בדעתו לארוג בו יותר והכא מיירי כשיש בדעתו לארוג בו יותר הלכך אם אין בו שלש על שלש טהור:

5 שבת פתח ↗

וְאֵימָא לְרַבּוֹת שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה בִּשְׁאָר בְּגָדִים? אָמַר קְרָא: ״בֶּגֶד צֶמֶר וּפִשְׁתִּים״. בֶּגֶד צֶמֶר וּפִשְׁתִּים — אִין, מִידֵּי אַחֲרִינֵי — לָא. וְאֵימָא כִּי אִימַּעוּט מִשָּׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ, אֲבָל שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה — מִיטַּמֵּא! תְּרֵי מִיעוּטֵי כְּתִיבִי: ״בֶּגֶד צֶמֶר אוֹ בְּבֶגֶד פִּשְׁתִּים״ — חַד לְמַעוֹטֵי מִשָּׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ, וְחַד לְמַעוֹטֵי מִשְּׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה.

1 גמרא ולימא מר מפני שהוא עף. ופי' התוס' ויבואו לכבות. והרמב"ם פי' שמא יברח ויצא:

2 רש"י ד"ה מן הפרי. לאפוקי שמן דגים כצ"ל:

3 תוד"ה חדא. ומה הוצרך לבדות טעם מדעתו. רש"י הבליע זה ליישב בשני הפירושים:

4 תד"ה אין בו. וי"ל דהתם מיירי כשאין כו'. עיין מהר"ם ושגה במחכ"ת דודאי גם לתירוץ הא' אף בבא מבגד גדול לענין טומאה בעינן גע"ג רק לענין סוכה גזרו רבנן אף דליכא ג' הואיל שבא מבגד גדול וגם לתירוץ בתרא ע"כ ההיא דמטלניות דסוכה מיירי מבא מבגד גדול ולהכי אף באין בהם גע"ג אין מסככין רק דהכא מיירי בשלא היה בהן מעולם גע"ג והא שכתבו לקמן בפרק במה אשה דמיירי בבא מבגד גדול היינו הא דמרבינן לקמן גע"ג וה"ה בחדש כשהיה בדעתו לארוג בו יותר וכדמסיימי שם אבל הכא דמיירי כו' דמתחלה לא היה דעתו להוסיף:

5 גמרא תרי מיעוטי כתיבי בגד הצמר או הפשתים. כ"נ דצ"ל מפירש"י ועיין רש"ל :

« רש"ש על שבת כ״ה ע״ב רש"ש על שבת כ״ז ע״א »