רש"ש על שבת כ״ב

1 גמרא סככה כהלכתה כו' יינות שמנים כו' כצ"ל. ומלת של למחוק:

2 שם סלע של מע"ש כו'. נ"ל למחוק תיבות סלע של. וכ"נ מפרש"י וכן בתוספתא ליתא. וגי' שלפנינו יל"פ ע"פ שכ' התוס' ר"פ הזהב ובכ"ד דמשקל דינר זהב כפלים בשל כסף והסלע שהוא ד' דינרים משקלו ב' דינרי זהב. ומדוייק סלע כו' כנגדו דינרי זהב דהיינו שנים:

3 רש"י ד"ה הלכה כר"ש. והוי תולדה דחורש כו'. עמש"כ ע"ד בסוכה ל"ג ב' וכאן י"ל דכוונתו אילו הוה עבידי כדרכו כדאיתא לקמן ע"ג ב' :

4 שם ד"ה אכחושי. מלחלוחית שומנו כצ"ל:

5 תד"ה ובה. אלא בעוד שהפתילה ישנה בנ"מ דולקת היה מדליק ממנה השאר. ראיתי בס' ז"א מפרש להספרי פ' בהעלותך פיסקא נט שהקשה דא"כ מאי מותיב ר"ש הא אמרי' לעיל וא"נ לשיעורה ופי' הרי"ף כו' כמו שהבאתי לעיל וא"כ גבי נ"מ נמי דעיקר מצותו אינו אלא מערב עד בוקר ואח"ז אינו אלא כדי להדליק ממנו בע"ה. ול"נ דלפירוש ריב"א יהיה הקושיא ממה שמדליק אח"כ הנ"מ מהשאר וכפירושו בובה היה מסיים: