רש"ש על שבת כ״ח

1 תוס' ד"ה ויפרוש. וי"ל דדייק כו' וכתיב אחר הקרשים ויפרוש כו' משמע כו'. אבל הספורנו כתב דויקם משה את המשכן דכתיב בריש ענינא הכוונה על היריעות התחתונות והוקמו קודם העמדת הקרשים אם ע"י שהיה מחזיקים בם באויר וכן פירש"י במנחות צט ואם ע"ד נס כדבריהם ז"ל. ואנכי לא ידעתי איפה הוא בדברי חז"ל כאן הערה=דברי רש"י הם מן התנחומא פרשה יא ושם לא נכתב להדיא במה נעשה הנס, ואפשר דקאי על הקרשים כדברי רש"י, או על היריעות התחתונות כדברי הספורנו.:

2 שם בגמ' או בעור ריבה. ופירש"י דהמ"ל או עור לכאורה ממלת או הוי מצי לרבויי כדלקמן גבי שרצים. אבל עי' בתוי"ט פי"א דנגעים מ"א דאו כבר דרשינן ליה לדרשה דהתם. אך לפ"ז יקשה דהא גם או דשרצים כבר דריש ליה כמו שהביא התוי"ט בפ"ז דכלים מי"ג:

3 גמרא ואלא הא תני ר"י כו' למאי הלכתא. והקשה בס' ב"א אמאי לא קאמר דנ"מ לענין מגילת סוטה כו'. ולק"מ דהא נמי תיפוק ליה מלמען תהיה כו':

4 שם והאמר אביי שי"ן של תפילין הל"מ. עי' גה"ש ול"נ ליישב עפ"י הא דדרשינן במנחות לו והיו לטוטפות בין עינך כ"ז שבין עיניך יהיו שתים. א"כ והיו קאי אתפילין של יד ושל ראש ולכן אמרינן דאתקוש להדדי וכדדרשינן בקדושין ה ע"א והיתה דאיתקוש הויות להדדי אך לכאורה זה תלוי בפלוגתת ר"י ור"מ במכות יא אי ילפינן בהיקשא דבר שהוא הל"מ:

5 שם וביו"ט שחל להיות ע"ש עסקינן. עמש"כ לעיל כג: וכמו כן יל"פ גם הכא :