רש"ש על שבת ח׳

1 גמרא אמר אביי ברשות היחיד כו'. מפירוש רש"י נראה דלא היה לפניו הגי' בגמרא מן ברה"י עד אלא. וכ"מ בציון התוספות דהכא. אבל לעיל ד' ע"ב בתוספות ד"ה באילן משמע דהוה גרסי ליה והמפרשים ובעה"ג לא הרגישו בזה:

2 שם היתה קופתו כו' פחות מכן מטלטלין. ועיין פרש"י. ובהג"א וכן קופה כו' פחות מכאן הוה מ"פ דאין כרמלית בכלים. וכן בחדושי הגרע"א על הר"ן רצה להעמיס דעה זו בדבריו בדף א' ב' בד"ה ומקשו ואישתמיטתיה הג"א הלזו שלא הביאה וצע"ג דהא מוכח בגמרא לעיל ה' ובתוס' שם ד"ה כאן דהוה ר"ה ולא מ"פ ולולי דברי התוס' שם היה אפשר לפרש דכיון דאינה גבוהה יו"ד לא אמרינן גוד אחית ובטלה לרה"ר הואיל שאינה מונחת על דבר רק ביד האדם שאינו חולק רשות לעצמו ועיין לקמן ס"פ הזורק בדבריהם וצ"ע וכ"כ המ"א כו' סי' שמ"ה סק"ד ומש"כ שם בשם רש"י אינו מוכרח ואדרבה היפך מדכתב ל"ג רבנן ומק"פ הוי רשות דאורייתא וכ"מ מהמהרש"א בתוד"ה רחבה וע"ע בדבריו סי' רס"ו סק"ז בד"ה ודע:

3 רש"י ד"ה רחבה ו'. ולא היו זורקין רשויות. ובת"י ול"נ דאשכחן כו' ארון ומזבחות. ולענ"ד לק"מ דהרי לענין זורק למעלה מי' ג"כ לא ילפינן ממעביר כמ"ש רש"י לקמן צב ד"ה המוציא משאוי. ויש לחלק דלענין למעלה מי' להכי לא ילפינן דשאני מעביר שאדם האוחז החפץ הולך בארץ :

4 רש"י ד"ה אסקופת רה"י רה"ר . כגון אסקופת מבוי כו'. לכאורה משמע שהיא עומדת בין כותלי המבוי וא"כ הוי' כמו צדי ר"ה שנחלקו ר"א וחכמים ועיין לקמן תוס' ד"ה אע"ג :

5 תד"ה א"ל וכן בגומא. משמע דכל פחות מי' מטלטלין כו'. וכ"מ ג"כ מהא דלמעלה מי' עירובו עירוב. אך לפי דיוקם משמע ג"כ דאפי' משהו פחות מי"ט והם עצמם לא כתבו רק גבוה ט' וכ"ש פחות אבל טפי מט' לא. ואולי דעתם כהרא"ש דגם בעמוד ביתר מט' עד י' הוה רה"ר ודלא כהרמב"ם וכ"נ שהבין בדבריהם הגר"א בסי' שמ"ה ס"ק כ"ח :

6 תד"ה ואי. כאלו תנא בברייתא כו'. היא משנה ערוכה לקמן ק"ב ועיין מש"כ בנדרים כ"ו :

7 תד"ה לא. דהוה כמגרר החפץ עד שהוציא ראשו חוץ לד' אמות והניחו כו'. ועיין לקמן צט: ובפירש"י ובתוס' ד"ה ואמאי. והנראה מדבריהם דחפץ ארוך כזה ב אינו חייב עד שיוציא קצה המסומן באות א' להלאה ממקום קצה ב' ד"א. אולם ראיתם שם ממוציא חצי קופה לר"ה כוונתם למתניתין צא: צ"ע דל"ד כלל דהתם קצה הב' עדיין ברה"י. אבל הכא כשמפליג ראשו שבסי' ב' ד"א להלאה אז כבר כל חלק שבו נד ממקומו ד"א אבל מצינו לענין קניית משיכה בב"ב עה: דאמר שמואל דבספינה לא קנה עד שימשוך את כולה ולקמן שם פ"ו ב פי' רשב"ם דאף רב דאמר דבמשיכה כ"ש קנה הוא דווקא בספינה דיש מים תחתיה ומדניידא פורתא כו' אבל ע"ג קרקע מודה דעד שימשוך את כולה ומצינו דלקנות קולא מחיובא דשבת דבשבת צ"א אמר ואס"ד אג"כ שמיה אגד קדים ליה איסור גנבה כו' ע"ש :

8 תד"ה לימא. לכ"נ כפיר"ח כו' שהעבירו לפניו מימין לשמאל כו'. כ"ה גי' רש"ל שמעתי מקשים מדר"ח שהביאו התוס' לעיל ה' סע"א דמימינו לשמאלו פטור. אבל ל"י בין ימינם לשמאלם דהכא ר"ל שלקח חפץ מהקרקע שמצד ימינו ונתנו ע"צ שמאלו. וכ"ה בתוס' עירובין צ"ח אולם ק"ל לפיר"ח דלמאי דמשני הכא נח ומשמע במהרש"א דר"ל דהוא עומד במקום פטור א"כ מאי מקשה לקמן צח מהא דרבא על הא דהיה קורא על האסקופה לפי' התוס' שם ד"ה והאמר :