רש"ש על שבת נ״ג

1 רש"י ד"ה מרדעת מותר. ולאו משאוי הוא. לא הבנתי חדא דבחצר מאי איסור משא איכא. שנית מ"ט אסור ליטול את האוכף ממנו. ולפירוש התוס' דמשום טירחא ניחא:

2 תוס' ד"ה אילימא בסה"ד. וי"ל כו' ה"א כו' לאשמעינן דאפי' קשורה בשבת כו'. ואין להקשות א"כ גם סיפא י"ל דאשמעינן דוקא אינה קשורה כלל. אבל קשורה אפי' בשבת שרי די"ל דודאי יותר יש לנו לומר דאיצטריך לגופה מן לדיוקא:

3 גמרא מאי משמע דהאי שחוזות כו'. לכאורה הא כבר פי' שחוזות שאוחזין כו' וי"ל דאפ"ה אכתי אינו מבורר בלשון שאוחזין אם אחוזין למעלה או למטה. וכן תפרש לק' גבי כבולות:

4 שם כגון שהיה תחום שלה מובלע כו'. נ"ל דר"ל חוץ לתחום שלה מובלע כו' :