רש"ש על שבת ס״ט

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על שבת ס״ח ע״ב רש"ש על שבת ע׳ ע״א »

1 שבת פתח ↗

וְרַבָּנַן, שְׁגָגָה בְּמַאי? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כֵּיוָן שֶׁשָּׁגַג בְּכָרֵת, אַף עַל פִּי שֶׁהֵזִיד בְּלָאו. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר עַד שֶׁיִּשְׁגּוֹג בְּלָאו וְכָרֵת. אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ — אָמַר קְרָא: ״אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה בִּשְׁגָגָה וְאָשֵׁם״ — עַד שֶׁיִּשְׁגּוֹג בְּלָאו וְכָרֵת שֶׁבָּהּ.

2 כסף משנה על משנה תורה, הלכות שגגות פתח ↗

כל המחוייב חטאת קבועה על שגגתו וכו' כיצד תינוק שנשבה לבין העכו״ם וכו'. בר״פ כלל גדול שבת דף ס״ח: רב ושמואל דאמרי תרווייהו אפי' תינוק שנשבה בין העכו״ם וכו' כהכיר ולבסוף שכח דמי וחייב ור״י ור״ל דאמרי תרווייהו דוקא הכיר ולבסוף שכח אבל תינוק שנשבה בין העכו״ם וכו' פטור ופסק כרב ושמואל והטעם משום דבגמרא אותבינן על ר״י ור״ל מברייתא ושני אמרי לך ר״י ור״ל לאו מי איכא מונבז דפטר אנן דאמרינן כמונבז ומשמע ליה ז״ל דאין לפרש דר״י ור״ל סברי דהלכה כמונבז אלא ודאי לא באו לומר אלא דאיכא מאן דסבר הכי אבל לענין הלכה כרבנן ס״ל. ועי״ל דכי אמרו ר״י ור״ל האי מימרא לא הוה שמיע להו פלוגתא דמונבז ורבנן והוו אמרי הכי מסברא וכי אותיבו עלייהו מברייתא דמונבז ורבנן דחקו עצמם לומר אנן דאמרינן כמונבז כי היכי דלא ליסלקו בתיובתא אבל לענין הלכה בתר דשמעו ברייתא דפלוגתא דמונבז ורבנן ודאי דלימרו הלכה כרבנן ואע״ג דאמרינן התם ורבנן שגגה במאי ר' יוסי אמר כיון ששגג בכרת וכו' ור״ל אמר עד שישגוג בלאו וכרת דמשמע דהוו ידעי פלוגתא דמונבז ורבנן י״ל דהאי בתר דשמעו ברייתא דפלוגתא דמונבז ורבנן כי אותיבו עלייהו מינה אבל מעיקרא לא הוה שמיע להו, ומזה קצת ראיה לומר דלענין דינא ס״ל דהלכה כרבנן מדאיפליגו בפירושא דמילתייהו:

3 רש"י פתח ↗

סלקא דעתך אמינא - בשבועת ביטוי נמי קאי רבי יוחנן במילתיה דאף על פי שהזיד בלאו ודקשיא לך במאי שגג שגג בקרבן דהואיל וחידוש מודו ביה רבנן:

4 כתובות פתח ↗

רָבָא אָמַר, טַעְמָא דְּרַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה מֵהָכָא: ״וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ עַם הָאָרֶץ אֶת עֵינֵיהֶם מִן הָאִישׁ הַהוּא בְּתִתּוֹ מִזַּרְעוֹ לַמּוֹלֶךְ. וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ וְהִכְרַתִּי אוֹתוֹ״, אָמְרָה תּוֹרָה: כָּרֵת שֶׁלִּי כְּמִיתָה שֶׁלָּכֶם, מָה מִיתָה שֶׁלָּכֶם — פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין. אַף כָּרֵת שֶׁלִּי — פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין.

5 רש"ש על שבת פתח ↗

רש"י ד"ה ראשון לבריאת עולם. שא' בשבת היה. הוא מוכרח מדקאמר ומדריש ירחא דניסן דהאי שתא חד בשבתא. אבל ק"ל דלמא כוונת הבריי' על בריאת אדה"ר שהיתה באחד בניסן עמש"כ לעיל סט ב וכר"י דאמר בניסן נברא העולם ולא על יום א' בשבוע:

1 גמרא אשר ל"ת בשגגה ואשם. בש"ס החדשים סבבו תיבת בשגגה למיותר ושגגה היא כי כן כתיב בשעיר נשיא וכ"ה בכה"מ שציין במהש"ס ובת"כ:

2 שם אלא לרשב"ל כו' דידע לשבת במאי. לכאורה קשה הא איהו ס"ל כמונבז לעיל ולדידיה שגגת קרבן גרידא הוה שגגה וא"ל דמתניתין אתיא כוותיה כהלכה ול"ל לאוקמיה כר"ע דלא כהלכתא ונראה מזה סיוע למש"כ הכ"מ בפ"ב מהל' שגגות הל"ו דלהלכה לא ס"ל לר"י ולר"ל כמונבז או בתר דשמעו הדרי בהו:

3 רש"י ד"ה סד"א. נמי קאי ר"י במילתיה כו'. וכ"מ לישנא דהכל מודים ולכאורה לסברת הס"ד משום דחדוש הוא ה"א דשגגת קרבן שגגה היא אף לר"ל איצטריך:

4 גמרא ואמר אביי כו' מ"ד מיתה במקום כרת כו' רבא אמר כו'. כאן החליפו שיטתם ממה דפליגי בכתובות ל' אליבא דרנב"ה ע"ש:

5 שם מ"ס כברייתו של עולם ומ"ס כאדם הראשון. בר"ה י: דאר"א בתשרי נברא העולם הכוונה על אדם הראשון כמש"כ שם בשם התוס' והר"ן אך מצינו רבות שהלשון שוה והכוונות מתחלפות :

« רש"ש על שבת ס״ח ע״ב רש"ש על שבת ע׳ ע״א »