רש"ש על שבת ס׳

1 רש"י ד"ה רבא. ברייתא דקתני כו'. מתניתין היא בפרק י"א דכלים מ"ח ועמש"כ בנדרים כ"ו :

2 רד"ה נהפך סנדלו. שיש לו שתי פיות כו'. פירוש לפירושו. שהסנדל פתוח מגביו ובזה יל"פ הא דאיתא ביומא עח הוה כאיב לי כרעא כו' גבא דכרעא הוה איבעי לך למירמא סנדלא. היינו משום דל"ל גב דלידחק גב הרגל. וא"צ לפירש"י שם שהוא רחב רק שיש לו ב' תרסיות מב' צדדיו באמצע דפנותיו. ובהן קבועות רצועות. וכשנועלו קושרו בהרצועות ע"ג הרגל שלא ישמט. ופעמים שנשאר קשור אף בשעה שחולצן. ומשמטהו מן הרגל ונראה בו שתי פיות א' לפני התריסיות לצד האצבעות והב' לאחורי התריסיות לצד העקב עי' לקמן קי"ב. לכן יכולין לנעלו מב' ראשיו:

3 גמ' תניא כוותיה דרב ששת כו'. ק"ל מדוע לא קאמר ג"כ כוותיה דר' אבא ב"א וריב"ח לענין כלבוס ואולי ריב"ח דהכא הוא תנא עי' נזיר כט תוד"ה ה"ג ובהגרי"פ שם ובהרי"ף ורא"ש ליתי בברייתא כלבוס כלל וכן מחקו הב"ח :

4 רש"י ד"ה משלחין. אלמא לאו בר מנעליה כו' כצ"ל:

5 שם ד"ה ואפילו לרחב"ע. ואפר חטאת הס"ד ומה"ד בירדן:

6 רד"ה לריו"ח נמי. לעולם כר"נ. והא דלא פי' אף כרבי נראה משום דס"ל דנשרו דינו כמו לנוי דל"נ לו לומר דג' חלוקי דינים יש בו. ובנשרו ס"ל לרבי הכא עד שבע :

7 רד"ה לסורא חסר. תרתי דומה אצל דומה. נראה פירושו דתיבת חסר דומה לתיבת סורא: