רש"ש על שבת קמ״א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

מקור שבת קמ״א
1 דְּאִית לַהּ רִירֵי.
2 וְהָא דְּקָתָנֵי ״נוֹטְלִין מִלִּפְנֵי בְּהֵמָה שֶׁפִּיהָ רַע״ — בַּחֲמוֹר, דְּלָא דָּיֵיק וְאָכֵיל. ״וְנוֹתְנִין לִפְנֵי בְּהֵמָה שֶׁפִּיהָ יָפֶה״ — בְּפָרָה, דְּדָיְיקָא וְאָכְלָה.
3 מַתְנִי׳ הַקַּשׁ שֶׁעַל גַּבֵּי הַמִּטָּה — לֹא יְנַעְנְעֶנּוּ בְּיָדוֹ, אֶלָּא מְנַעַנְעוֹ בְּגוּפוֹ. וְאִם הָיָה מַאֲכַל בְּהֵמָה, אוֹ שֶׁהָיָה עָלָיו כַּר אוֹ סָדִין — מְנַעַנְעוֹ בְּיָדוֹ.
4 מַכְבֵּשׁ שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים — מַתִּירִין, אֲבָל לֹא כּוֹבְשִׁין. וְשֶׁל כּוֹבְסִין — לֹא יִגַּע בּוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיָה מוּתָּר מֵעֶרֶב שַׁבָּת — מַתִּיר אֶת כּוּלּוֹ וְשׁוֹמְטוֹ.
5 גְּמָ׳ אָמַר רַב נַחְמָן: הַאי פּוּגְלָא, מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה — שְׁרֵי. מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה — אֲסִיר.
6 אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַבָּא, אָמְרִי בֵּי רַב: תְּנֵינָא דְּלָא כְּרַב נַחְמָן. הַקַּשׁ שֶׁעַל גַּבֵּי הַמִּטָּה — לֹא יְנַעַנְעֶנּוּ בְּיָדוֹ, אֲבָל מְנַעַנְעוֹ בְּגוּפוֹ. וְאִם הָיָה מַאֲכַל בְּהֵמָה, אוֹ שֶׁהָיָה עָלָיו כַּר אוֹ סָדִין — מְנַעַנְעוֹ בְּיָדוֹ. שְׁמַע מִינַּהּ טִלְטוּל מִן הַצַּד — לָא שְׁמֵיהּ טִלְטוּל. שְׁמַע מִינַּהּ.
7 אָמַר רַב יְהוּדָה: הָנֵי פִּלְפְּלֵי, מֵידַק חֲדָא חֲדָא בְּקַתָּא דְסַכִּינָא — שְׁרֵי, תַּרְתֵּי — אֲסִיר. רָבָא אָמַר: כֵּיוָן דִּמְשַׁנֵּי — אֲפִילּוּ טוּבָא נָמֵי.
8 אָמַר רַב יְהוּדָה: מַאן דְּסָחֵי בְּמַיָּא — לִינַגֵּיב נַפְשֵׁיהּ בְּרֵישָׁא וַהֲדַר לִיסְלֵיק, דִילְמָא אָתֵי לְאֵתוֹיֵי אַרְבַּע אַמּוֹת בְּכַרְמְלִית.
9 אִי הָכִי, כִּי קָא נָחֵית נָמֵי, קָא דָּחֵי כֹּחוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת, וַאֲסִיר! כֹּחוֹ בְּכַרְמְלִית — לָא גְזַרוּ.
10 אָמַר אַבָּיֵי, וְאִיתֵּימָא רַב יְהוּדָה: טִיט שֶׁעַל גַּבֵּי רַגְלוֹ — מְקַנְּחוֹ בַּקַּרְקַע, וְאֵין מְקַנְּחוֹ בַּכּוֹתֶל.
11 אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא בַּכּוֹתֶל לָא, מִשּׁוּם דְּמֶיחְזֵי כְּבוֹנֶה? הָא בִּנְיָן חַקְלָאָה הוּא!
12 אֶלָּא אָמַר רָבָא: מְקַנְּחוֹ בַּכּוֹתֶל וְאֵין מְקַנְּחוֹ בַּקַּרְקַע — דִּילְמָא אָתֵי לְאַשְׁווֹיֵי גּוּמּוֹת.
13 אִיתְּמַר. מָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא אָמַר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה — אָסוּר. רַב פָּפָּא אָמַר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה — מוּתָּר.
14 לְמָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא בְּמַאי מְקַנְּחִי לֵיהּ? מְקַנְּחִי לֵיהּ בְּקוֹרָה.
15 אָמַר רָבָא: לָא לִיתִּיב אִינִישׁ אַפּוּמֵּיהּ דְּלִיחְיָיא, דִילְמָא מִיגַּנְדְּרָא לֵיהּ חֵפֶץ וְאָתֵי לְאֵתוֹיֵי.
16 וְאָמַר רָבָא: לָא לִיצַדֵּד אִינִישׁ כּוּבָּא, דִּילְמָא אָתֵי לְאַשְׁווֹיֵי גּוּמּוֹת.
17 וְאָמַר רָבָא: לָא לִיהַדֵּק אִינִישׁ אוּדְרָא בְּפוּמָּא דְשִׁישָׁא, דִילְמָא אָתֵי לִידֵי סְחִיטָה.
18 אָמַר רַב כָּהֲנָא: טִיט שֶׁעַל גַּבֵּי בִּגְדּוֹ — מְכַסְכְּסוֹ מִבִּפְנִים וְאֵין מְכַסְכְּסוֹ מִבַּחוּץ.
19 מֵיתִיבִי: טִיט שֶׁעַל גַּבֵּי מִנְעָלוֹ — מְגָרְרוֹ בְּגַב סַכִּין, וְשֶׁעַל בִּגְדּוֹ — מְגָרְרוֹ בְּצִפּוֹרֶן, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַסְכֵּס. מַאי לָאו, שֶׁלֹּא יְכַסְכֵּס כְּלָל! לָא שֶׁלֹּא יְכַסְכֵּס מִבַּחוּץ, אֶלָּא מִבִּפְנִים.
20 אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי יַנַּאי: מְגָרְרִין מִנְעָל חָדָשׁ, אֲבָל לֹא יָשָׁן.
21 בַּמֶּה מְגָרְרוֹ? אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: בְּגַב סַכִּין.
22 אֲמַר לֵיהּ הָהוּא סָבָא: סְמִי דִּידָךְ מִקַּמֵּי הָא דְתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: אֵין מְגָרְרִין לֹא מִנְעָל חָדָשׁ וְלֹא מִנְעָל יָשָׁן, וְלֹא יָסוּךְ אֶת רַגְלוֹ שֶׁמֶן וְהוּא בְּתוֹךְ הַמִּנְעָל אוֹ בְּתוֹךְ הַסַּנְדָּל. אֲבָל סָךְ אֶת רַגְלוֹ שֶׁמֶן, וּמַנִּיחַ בְּתוֹךְ הַמִּנְעָל אוֹ בְּתוֹךְ הַסַּנְדָּל. וְסָךְ כׇּל גּוּפוֹ שֶׁמֶן, וּמִתְעַגֵּל עַל גַּבֵּי קַטְבֻלְיָא, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ.
23 אָמַר רַב חִסְדָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְצַחְצְחוֹ, אֲבָל לְעַבְּדוֹ — אָסוּר.
24 לְעַבְּדוֹ, פְּשִׁיטָא? וְתוּ: לְצַחְצְחוֹ, מִי אִיכָּא מַאן דְּשָׁרֵי?
25 אֶלָּא, אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר: אָמַר רַב חִסְדָּא, לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שִׁיעוּר לְצַחְצְחוֹ, אֲבָל שִׁיעוּר לְעַבְּדוֹ — אָסוּר.
26 תָּנוּ רַבָּנַן: לֹא יֵצֵא קָטָן בְּמִנְעָל גָּדוֹל, אֲבָל יוֹצֵא הוּא בְּחָלוּק גָּדוֹל.
27 וְלֹא תֵּצֵא אִשָּׁה בְּמִנְעָל מְרוּפָּט, וְלֹא תַּחֲלוֹץ בּוֹ, וְאִם חָלְצָה — חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה.
28 וְאֵין יוֹצְאִין בְּמִנְעָל חָדָשׁ. בְּאֵיזֶה מִנְעָל אָמְרוּ — בְּמִנְעָל שֶׁל אִשָּׁה.
29 תָּנֵי בַּר קַפָּרָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא יָצְאָה בּוֹ שָׁעָה אַחַת מִבְּעוֹד יוֹם, אֲבָל יָצְאָה בּוֹ מֵעֶרֶב שַׁבָּת — מוּתָּר.
30 תָּנֵי חֲדָא: שׁוֹמְטִין מִנְעָל מֵעַל גַּבֵּי אֵימוּס, וְתַנְיָא אִידַּךְ: אֵין שׁוֹמְטִין. לָא קַשְׁיָא: הָא — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הָא — רַבָּנַן.
31 דִּתְנַן: מִנְעָל שֶׁעַל גַּבֵּי אֵימוּס, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִים.
32 הָנִיחָא לְרָבָא, דְּאָמַר: דָּבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְאִיסּוּר, בֵּין לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ, בֵּין לְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ — מוּתָּר, שַׁפִּיר.
33 אֶלָּא לְאַבָּיֵי, דְּאָמַר: לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ — מוּתָּר, לְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ — אָסוּר. מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?
34 הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — בְּרָפוּי. דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיָה רָפוּי — מוּתָּר.
35 טַעְמָא דְּרָפוּי, הָא לֹא רָפוּי — לָא. הָנִיחָא לְאַבָּיֵי, דְּאָמַר: דָּבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְאִיסּוּר, לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ — מוּתָּר, לְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ — אָסוּר, שַׁפִּיר.
36 אֶלָּא לְרָבָא, דְּאָמַר: בֵּין לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ, בֵּין לְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ — מוּתָּר, מַאי אִירְיָא רָפוּי? אֲפִילּוּ לֹא רָפוּי נָמֵי!
37 דְּרַבִּי יְהוּדָה מִשּׁוּם דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הוּא. דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אִם הָיָה רָפוּי — מוּתָּר.
38 הדרן עלך תולין
39 מַתְנִי׳ נוֹטֵל אָדָם אֶת בְּנוֹ וְהָאֶבֶן בְּיָדוֹ. וְכַלְכַּלָּה וְהָאֶבֶן בְּתוֹכָהּ. וּמְטַלְטְלִין תְּרוּמָה טְמֵאָה עִם הַטְּהוֹרָה, וְעִם הַחוּלִּין.
40 רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף מַעֲלִין אֶת הַמְדוּמָּע בְּאֶחָד וּמֵאָה.
41 גְּמָ׳ אָמַר רָבָא: הוֹצִיא תִּינוֹק חַי וְכִיס תָּלוּי בְּצַוָּארוֹ — חַיָּיב מִשּׁוּם כִּיס. תִּינוֹק מֵת וְכִיס תָּלוּי לוֹ בְּצַוָּארוֹ — פָּטוּר.
42 תִּינוֹק חַי וְכִיס תָּלוּי לוֹ בְּצַוָּארוֹ — חַיָּיב מִשּׁוּם כִּיס: וְלִיחַיַּיב נָמֵי מִשּׁוּם תִּינוֹק!
43 רָבָא כְּרַבִּי נָתָן סְבִירָא לֵיהּ, דְּאָמַר חַי נוֹשֵׂא אֶת עַצְמוֹ.
44 וְלִיבְטַל כִּיס לְגַבֵּי תִּינוֹק, מִי לָא תְּנַן אֶת הַחַי בַּמִּטָּה — פָּטוּר אַף עַל הַמִּטָּה, שֶׁהַמִּטָּה טְפֵילָה לוֹ?
45 מִטָּה לְגַבֵּי חַי — מְבַטְּלִי לֵיהּ, כִּיס לְגַבֵּי תִּינוֹק — לָא מְבַטְּלִי לֵיהּ.
46 תִּינוֹק מֵת וְכִיס תָּלוּי לוֹ בְּצַוָּארוֹ — פָּטוּר: וְלִיחַיַּיב מִשּׁוּם תִּינוֹק! רָבָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לֵיהּ דְּאָמַר: כׇּל מְלָאכָה שֶׁאֵין צָרִיךְ לְגוּפָהּ — פָּטוּר עָלֶיהָ.
47 תְּנַן: נוֹטֵל אָדָם אֶת בְּנוֹ וְהָאֶבֶן בְּיָדוֹ? אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי בְּתִינוֹק שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּעֲגוּעִין עַל אָבִיו.
48 אִי הָכִי,
פירוש רש"ש על שבת קמ״א
1 גמרא בחמור דלא דייק ואכיל כו'. נל"פ מלשון אכלה ומדקה דניאל ז ז ופירש"י מדיקה ושוחקה הדק. ולקמן קנה א דדייקא באוכלא פרש"י כוססת יפה ומדקת אוכלין בפיה ובשמיני פי' מעלת גרה מעלה כו' לכתשו ולטחון הדק הרי פרה דמעלת גרה טוחנת הדק. וחמור דא"מ גרה אינו טוחנו הדק ומפרש"י א"נ כן:
2 במשנה אבל לא כובשין. פרש"י דהיינו צורך חול מאי פסקא הא תנן לעיל קיג א מקפלין אה"כ ופרש"י כדי לחזור וללבשן בו ביום והוא מהגמרא שם ולולי פירושו הנל"פ הטעם שמא יתקע דומיא להא דתניא לעיל בר"פ כה"כ דלת של שידה כו' נוטלין אבל לא מחזירין ופי' רבא משום גזירה שמא יתקע:
3 גמרא תניא דלא כר' נחמן כו'. ברש"י הגי' תנינא וכן נכון :
4 שם ואמר רב יהודה מאן דסחי במיא כו'. כצ"ל:
5 גמרא הב"ע ברפוי. עי' מהרש"א שכתב אלא כו' בחדא גוונא איירי לכאורה לפי האמת לאביי ע"כ לאו בחדא גוונא דבין לרבנן ובין לר"א ברפוי שרי ובאין רפוי אסור וע"כ צ"ל דמלישנא דרי"א אם היה רפוי מותר משמע דת"ק אוסר ופליגי אליבא דר"א אם הוה מנעל כלי ברפוי וזהו למסקנא ולפ"ז נוכל לומר תרווייהו ברפוי והא כת"ק אליבא דר"א והא ר"י אליביה: