תוספות על שבת כ״ו א:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« תוספות על שבת כ״ה ע״ב:ד׳ תוספות על שבת כ״ו ע״א:ד׳ »

1 פרי מגדים על אורח חיים פתח ↗

ויניחנו עמ״א ולפ״ז באין לו כ״א עיטרן שרי דאין ספק מוציא מידי ודאי ובצרי שמא יסתפק ובגמרא שבת כ״ו א׳ שהוא עף ובתוס׳ שם ד״ה ולימא שאין נמשך אחר הפתילה ועתו״ש ובחידושינו הארכנו דלטעם מסתפק אף בי״ט י״ל דאסור דמכבה לצורך אוכל נפש י״א דאסור בי״ט ושמא יכבה דליקה יש מתירין באין לו מקום לאכול גם ביש נר כשר אצלו לשמא יטה לא חיישינן למ״א ד׳ ויסתפק חיישי׳ ובגבוה ב׳ קומות י״ל שמא יסתפק כולי האי לא חיישינן ול״ד לער״ה דיטה גזירה קרובה משא״כ יטה ובחה״ר כתב דאביי ורבא לא ס״ל דרשב״א וכ״נ מדברי הרי״ף ונשאר רק ב׳ טעמים:

2 תוספתא כפשוטה על שבת פתח ↗

7. אין מדליקין בצרי. כ"ה בכל נוסחאות בתוספתא. וכן מעתיק בבבלי כ"ה ב'. ובירושלמי פ"ב ה"ב, ד' ע"ד: אין מדליקין צורי מפני שהוא שרף. ולפ"ז פירושו ברור שהכוונה שהוא יוצא מן העץ ואינו נמשך אחרי הפתילה.6והפירוש "שרף=שורף, כלומר עף ושורף" אינו מחוור כלל. וכן בבבלי כ"ו א: ר' שמעון בן אלעזר אומר אין מדליקין בצרי. וכן היה ר' שמעון בן אלעזר אומר צרי אינו אלא שרף מעצי הקטף. ופירש"י בלשון ראשון שרשב"א עצמו מפרש את טעמו. וכן הוכיח ברשב"א שם מן הירושלמי הנ"ל. וכבר הקשו בתוספות שם ד"ה חדא למה נתנו רבה ואביי טעמים אחרים לדבריו, ועיי"ש ברשב"א שפירש שהטעמים הם לפי החכמים שחולקים וסוברים שאף שמן היוצא מן העץ מדליקים בו. ועיין בח"ד ובתכ"מ.וברש"י שם: לישנא אחרינא וכן היה ר' שמעון בן אלעזר אומר וכו', לאו טעמא למילתא יהיב, אלא הכי קאמר, ועוד היה אומר דבר אחר בצרי. ברם בכ"י אוקספורד שם עיין דק"ס, עמ' 48, הע' א': וכן היה ר' שמעון בן גמליאל אומר וכו'. וכ"ה בבבלי כריתות ו' א',7בהוצאות שלפנינו: ר' שמעון בלי שם אביו. כגירסת רש"י שכתב שם: רשב"ג לפרושי אתא ותוספות נדה ח' א ד"ה קטף, בכי"מ שם, בפי' הראב"ד לתו"כ, כ"ח ע"ב, ברמב"ן, ברבינו בחיי כי תשא ל"ב, ל"ג, ובכ"מ פ"ב מה' כלי המקדש ה"ד. וכ"ה בירושלמי יומא פ"ד ה"ה, מ"א ע"ד. ועיין גם בבית נכות ההלכות ח"ב, עמ' 59.וכנראה שגירסא זו היתה כאן אף לפני האמוראים הבבליים, ובארו בה שאף רשב"ג סובר שאין מדליקין בצרי אלא שטעמו הוא מפני שהוא יוצא מן העץ, ומכאן שרשב"א סובר כחכמים ונתן בה טעם אחר, ולפיכך פירשו שחוששין שמא יסתפק ממנו מרוב חשיבותו עיין מ"ש על צרי לעיל ח"ב, עמ' 557, או מפני שהוא עץ. וכן פסק הר"מ בפ"ה מה' שבת ה"י. ואף מן התוספתא שלפנינו מוכח שרשב"א בעצמו לא נתן טעם לדבריו. ודברי הרשב"א שרירים וקיימים בעיקרם, ור"ש בן אלעזר סובר כחכמים ששמן היוצא מן העץ מדליקים בו.

2 שערי תורת בבל פתח ↗

כו א תוס' ד"ה חדא וכו' ומה הוצרך וכו'.—הנה מורי ר' יוסף דוד ב"ר מרדכי זללה"ה תירץ לי דנפקא מינה שלפי טעם שאינו נמשך אם נמצא שם נר אחר הכשר מותר, אבל לפי הטעמים שהוסיף רבה בכל אופן אסור.

1 ולימא מר מפני שהוא עף - ויהא בהול על ממונו ויבא לכבות תימה דה"ל למימר אפילו בחול נמי ליתסר כדאמר לקמן דאין מדליקין בנפט לבן אפילו בחול מפני שהוא עף:

2 חדא ועוד קאמר - וקשה לר"י דתניא בסמוך הצרי אינו אלא שרף מעצי הקטף משמע דהטעם לפי שאינו נמשך אחר הפתילה ומה הוצרך לבדות הטעם מדעתו:

« תוספות על שבת כ״ה ע״ב:ד׳ תוספות על שבת כ״ו ע״א:ד׳ »