רש"ש על מנחות ד׳ א

1 גמרא מזכרת עון כתיב בה. לשון הרע"ב הואיל וכתוב בה עון כו' כחטאת שויא רבנן. וכ"ע התו"ח משמע דמדרבנן הוא. ואין מלשון זה הכרע כמש"כ בס"ד בר"ה ספ"ק ע"ש:

2 רש"י ד"ה מותרה נדבה. כבשים לעולות כו'. ל"י מה שדייק לומר כבשים. הלא לא אמרו אלא עולות סתם. ובשבועות יב ב דרש ר"נ כו' אין מקיצין בעולת העוף ורבא פליג עליה. משמע דבכל מיני בהמה מקיצין לכ"ע. ועי' בתמורה כג ב תד"ה וששה: