רש"ש על מנחות ע״ג

מהדורה: דפוס וילנא ראם

מקור מנחות ע״ג
1 תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכׇל הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תֵּאָפֶה בַּתַּנּוּר לְכׇל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה אִישׁ כְּאָחִיו״.
2 יָכוֹל לֹא יַחְלְקוּ מְנָחוֹת כְּנֶגֶד זְבָחִים, שֶׁלֹּא קָמוּ תַּחְתֵּיהֶן בְּדַלּוּת, אֲבָל יַחְלְקוּ מְנָחוֹת כְּנֶגֶד עוֹפוֹת, שֶׁהֲרֵי קָמוּ תַּחְתֵּיהֶן בְּדַלּוּת – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכׇל נַעֲשָׂה בַּמַּרְחֶשֶׁת לְכׇל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה״.
3 יָכוֹל לֹא יַחְלְקוּ מְנָחוֹת כְּנֶגֶד עוֹפוֹת, שֶׁהַלָּלוּ מִינֵי דָמִים וְהַלָּלוּ מִינֵי קְמָחִים, יַחְלְקוּ עוֹפוֹת כְּנֶגֶד זְבָחִים, שֶׁהַלָּלוּ וְהַלָּלוּ מִינֵי דָמִים – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְעַל מַחֲבַת לְכׇל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה״.
4 יָכוֹל לֹא יַחְלְקוּ עוֹפוֹת כְּנֶגֶד זְבָחִים, שֶׁהַלָּלוּ עֲשִׂיָּיתָן בַּיָּד, וְהַלָּלוּ עֲשִׂיָּיתָן בִּכְלִי, אֲבָל יַחְלְקוּ מְנָחוֹת כְּנֶגֶד מְנָחוֹת, שֶׁאֵלּוּ וָאֵלּוּ עֲשִׂיָּיתָן בַּיָּד – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכׇל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן ... לְכׇל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה״.
5 יָכוֹל לֹא יַחְלְקוּ מַחֲבַת כְּנֶגֶד מַרְחֶשֶׁת, וּמַרְחֶשֶׁת כְּנֶגֶד מַחֲבַת, שֶׁזּוֹ מַעֲשֶׂיהָ קָשִׁין וְזוֹ מַעֲשֶׂיהָ רַכִּין, אֲבָל יַחְלְקוּ מַחֲבַת כְּנֶגֶד מַחֲבַת וּמַרְחֶשֶׁת כְּנֶגֶד מַרְחֶשֶׁת – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וַחֲרֵבָה לְכׇל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה״.
6 יָכוֹל לֹא יַחְלְקוּ בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, אֲבָל יַחְלְקוּ בְּקָדָשִׁים קַלִּים – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִישׁ כְּאָחִיו״, ״וְאִם עַל תּוֹדָה״ – כְּשֵׁם שֶׁאֵין חוֹלְקִין בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, כָּךְ אֵין חוֹלְקִים בְּקָדָשִׁים קַלִּים.
7 ״אִישׁ״ – אִישׁ חוֹלֵק, וַאֲפִילּוּ בַּעַל מוּם, וְאֵין קָטָן חוֹלֵק, וַאֲפִילּוּ תָּם.
8 הָהוּא מִ״כׇּל״ נָפְקָא, וְהָא אַפֵּיקְתֵּיהּ לְכִדְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה? אֶלָּא, הָהוּא מִ״וְכׇל״.
9 רָבִינָא אָמַר: אָתְיָא מִדְּתָנֵי לֵוִי, דְּתָנֵי לֵוִי: ״לְכׇל קׇרְבָּנָם וּלְכׇל מִנְחָתָם וּלְכׇל חַטָּאתָם וּלְכׇל אֲשָׁמָם״.
10 ״כׇּל קׇרְבָּנָם״ – לְרַבּוֹת לוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: ״מִן הָאֵשׁ״ כְּתַב רַחֲמָנָא, קָא מַשְׁמַע לַן.
11 ״לְכׇל מִנְחָתָם״ – לְרַבּוֹת מִנְחַת הָעוֹמֶר וּמִנְחַת קְנָאוֹת, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: ״וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְהַאי לְהַתִּיר קָא אָתְיָא, וְאִידַּךְ נָמֵי לְבָרֵר קָא אָתְיָא – קָא מַשְׁמַע לַן.
12 ״לְכׇל חַטֹּאתָם״ – לְרַבּוֹת חַטַּאת הָעוֹף, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: נְבֵילָה הִיא, קָא מַשְׁמַע לַן.
13 ״לְכׇל אֲשָׁמָם״ – לְרַבּוֹת אֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצוֹרָע. אֲשַׁם מְצוֹרָע – בְּהֶדְיָא כְּתִיב בֵּיהּ: ״כִּי כַּחַטָּאת הָאָשָׁם הוּא לַכֹּהֵן״!
14 אֶלָּא, לְרַבּוֹת אֲשַׁם נָזִיר כַּאֲשַׁם מְצוֹרָע. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: לְהַכְשִׁיר קָא אָתֵי, קָא מַשְׁמַע לַן.
15 ״אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ״ – זֶה גֶּזֶל הַגֵּר, ״לְךָ הִיא וּלְבָנֶיךָ״ – שֶׁלְּךָ הִיא וּלְבָנֶיךָ, אֲפִילּוּ לְקַדֵּשׁ בּוֹ אֶת הָאִשָּׁה.
16 אָמַר רַב הוּנָא:
17 שַׁלְמֵי הַגּוֹי – עוֹלוֹת, אִיבָּעֵית אֵימָא קְרָא, וְאִיבָּעֵית אֵימָא סְבָרָא. אִיבָּעֵית אֵימָא סְבָרָא – גּוֹי לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם.
18 וְאִיבָּעֵית אֵימָא קְרָא, ״אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה׳ לְעֹלָה״ – כֹּל דִּמְקָרְבִי עוֹלָה לֶיהֱוֵי.
19 מֵתִיב רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא: גּוֹי שֶׁהִתְנַדֵּב לְהָבִיא שְׁלָמִים, נְתָנָן לְיִשְׂרָאֵל – יִשְׂרָאֵל אוֹכְלָן, נְתָנָן לְכֹהֵן – הַכֹּהֵן אוֹכְלָן.
20 אָמַר רָבָא: הָכִי קָא אָמַר, עַל מְנָת שֶׁיִּתְכַּפֵּר בָּהֶן יִשְׂרָאֵל – יִשְׂרָאֵל אוֹכְלָן, עַל מְנָת שֶׁיִּתְכַּפֵּר בָּהֶן כֹּהֵן – כֹּהֵן אוֹכְלָן.
21 מֵתִיב רַב שֵׁיזְבִי: אֵלּוּ מְנָחוֹת נִקְמָצוֹת וּשְׁיָרֵיהֶן לַכֹּהֲנִים – מִנְחַת גּוֹיִם. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לָא קַשְׁיָא, הָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, הָא רַבִּי עֲקִיבָא.
22 דְּתַנְיָא: ״אִישׁ״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִישׁ אִישׁ״? לְרַבּוֹת אֶת הַגּוֹיִם שֶׁנּוֹדְרִין נְדָרִים וּנְדָבוֹת כְּיִשְׂרָאֵל.
23 ״אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה׳ לְעוֹלָה״ – אֵין לִי אֶלָּא עוֹלָה, שְׁלָמִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״נִדְרֵיהֶם״. תּוֹדָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״נִדְבוֹתָם״.
24 מִנַּיִן לְרַבּוֹת הָעוֹפוֹת, וְהַיַּיִן, וְהַלְּבוֹנָה, וְהָעֵצִים? תַּלְמוּד לוֹמַר ״נִדְרֵיהֶם״, ״לְכׇל נִדְרֵיהֶם״, ״נִדְבוֹתָם״, ״לְכׇל נִדְבוֹתָם״.
25 אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״עוֹלָה״, ״עוֹלָה״ – פְּרָט לִנְזִירוּת, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה׳ לְעֹלָה״ – אֵין לִי אֶלָּא עוֹלָה בִּלְבָד.
26 וְהַאי פְּרָט לִנְזִירוּת, מֵהָכָא נָפְקָא? מֵהָתָם נָפְקָא, ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר״ – בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נוֹדְרִין, וְאֵין הַגּוֹיִם נוֹדְרִים.
27 אִי מֵהָתָם – הֲוָה אָמֵינָא: קׇרְבָּן הוּא דְּלָא לַיְיתֵי, אֲבָל נְזִירוּת חָלָה עֲלַיְיהוּ, קָא מַשְׁמַע לַן.
28 כְּמַאן אָזְלָא הָא דִּתְנַן, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: שִׁבְעָה דְּבָרִים הִתְקִינוּ בֵּית דִּין, וְזֶה אֶחָד מֵהֶן: גּוֹי שֶׁשִּׁלַּח עוֹלָתוֹ מִמְּדִינַת הַיָּם וְשִׁילַּח עִמָּהּ נְסָכֶיהָ – קְרֵיבִין מִשֶּׁלּוֹ, וְאִם לָאו – קְרֵיבִין מִשֶּׁל צִיבּוּר.
29 לֵימָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, וְלָא רַבִּי עֲקִיבָא! אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי עֲקִיבָא, עוֹלָה וְכׇל חַבְירָתַהּ אַבְזָרַהָא.
30 מַאן תְּנָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״אֶזְרָח״ – אֶזְרָח מֵבִיא נְסָכִים, וְאֵין הַגּוֹי מֵבִיא נְסָכִים. יָכוֹל לֹא תְּהֵא עוֹלָתוֹ טְעוּנָה נְסָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר ״כָּכָה״. מַנִּי? לָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְלָא רַבִּי עֲקִיבָא.
31 אִי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי – הָא אָמַר אֲפִילּוּ יַיִן נָמֵי! אִי רַבִּי עֲקִיבָא – הָא אָמַר: עוֹלָה – אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא – לָא.
32 אִיבָּעֵית אֵימָא: רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: רַבִּי עֲקִיבָא. אִיבָּעֵית אֵימָא: רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי – סְמִי מֵהַהִיא ״יַיִן״, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: רַבִּי עֲקִיבָא – עוֹלָה וְכׇל חַבְירָתַהּ אַבְזָרַהָא.
33 רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִנְחַת חוֹטֵא שֶׁל כֹּהֲנִים וְכוּ׳. מְנָא הָנֵי מִילֵּי?
34 דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״וְהָיְתָה לַכֹּהֵן כַּמִּנְחָה״, שֶׁתְּהֵא עֲבוֹדָתָהּ כְּשֵׁרָה בּוֹ.
35 אַתָּה אוֹמֵר שֶׁתְּהֵא עֲבוֹדָתָהּ כְּשֵׁרָה בּוֹ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְהַתִּיר מִנְחַת חוֹטֵא שֶׁל כֹּהֲנִים, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וְכׇל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל״? מִנְחַת נִדְבָתוֹ, אֲבָל חוֹבָתוֹ תְּהֵא נֶאֱכֶלֶת.
36 תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְהָיְתָה לַכֹּהֵן כַּמִּנְחָה״, מַקִּישׁ חוֹבָתוֹ לְנִדְבָתוֹ: מָה נִדְבָתוֹ אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת – אַף חוֹבָתוֹ אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וְכִי נֶאֱמַר ״וְהָיְתָה לַכֹּהֵן כְּמִנְחָתוֹ״? וַהֲלֹא לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״כַּמִּנְחָה״! אֶלָּא לְהַקִּישׁ
פירוש רש"ש על מנחות ע״ג
1 רש"י ד"ה בדלות. שנאמר ואם לא תמצא ידה וגו' עד ולקחה כו'. כה"נ להגיה לכאורה. והוא הנאמר בר"פ תזריע. אבל שם לא נאמר שתביא בדלי דלות מנחה. לכן צריך להגיה ואם לא תגיע ידו וגו' עד שתי תורים:
2 רש"י ד"ה שהרי קמו. שהמחוייב קינין כו'. ור"ל במטמא מקדש וחביריו האמור בויקרא:
3 גמרא אי מהתם ה"א קרבן כו'. עפרש"י ועמש"כ ע"ד בנזיר סא ב בס"ד:
4 שם אפי' תימא ר"ע כו'. לכאורה אדרבה לפי מאי דמשני אתיא כר"ע טפי דאי ריה"ג מאי איריא דתני עולתו אפילו שלמיו נמי וע"ש בתוי"ט:
5 רש"י ד"ה מנחת עובדי כוכבים. ושלמים כמנחתן דנאכלים לכהנים. לכאורה לא חמירי משלמי ישראל דנאכלין לכ"א רק דמתחלקין לכהנים:
6 רש"י ד"ה ר"ע אומר אין לי כו'. והאי דתני שלמי העובדי כוכבים עולות. משמע שהיה גירסתו לעיל תנא שלמי עובדי כוכבים עולות ולא כגי' שלפנינו אר"ה. והא דקאמר עלה מתיב כו' מתיב כו' מצינו כה"ג לעיל מא ב ועיין מש"כ שם. וא"ש לפ"ז הא דריו"ח מתרץ הקושיא דעלה. אך לפי המבואר בסה"ד דג' ר"ה הוו ע"ש אין מזה ראיה: