רש"ש על מנחות כ״ה א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

מקור מנחות כ״ה א
1 מַתְנִי׳ נִטְמָא הַקּוֹמֶץ וְהִקְרִיבוֹ – הַצִּיץ מְרַצֶּה, יָצָא וְהִקְרִיבוֹ – אֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה, שֶׁהַצִּיץ מְרַצֶּה עַל הַטָּמֵא וְאֵינוֹ מְרַצֶּה עַל הַיּוֹצֵא.
2 גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת עֲוֹן הַקֳּדָשִׁים״ – וְכִי אֵיזֶה עָוֹן הוּא נוֹשֵׂא? אִם תֹּאמַר עֲוֹן פִּיגּוּל – הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר ״לֹא יֵחָשֵׁב״! אִם תֹּאמַר עֲוֹן נוֹתָר – הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר ״לֹא יֵרָצֶה״!
3 הָא אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶלָּא עֲוֹן טוּמְאָה, שֶׁהוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ בְּצִיבּוּר.
4 מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי זֵירָא: אֵימָא עֲוֹן יוֹצֵא, שֶׁהוּתַּר מִכְּלָלוֹ בְּבָמָה.
5 אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי, אָמַר קְרָא: ״לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי ה׳״, עָוֹן דְּלִפְנֵי ה׳ – אִין, עָוֹן דְּיוֹצֵא – לָא.
6 מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי אִילְעָא: אֵימָא עֲוֹן שְׂמֹאל, שֶׁהוּתַּר מִכְּלָלוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.
7 אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אָמַר קְרָא ״עָוֹן״ – עָוֹן שֶׁהָיָה בּוֹ וּדְחִיתִיו, לְאַפּוֹקֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים דְּהֶכְשֵׁירוֹ בִּשְׂמֹאל הוּא.
8 רַב אָשֵׁי אָמַר: ״עֲוֹן הַקֳּדָשִׁים״, וְלֹא ״עֲוֹן הַמַּקְדִּישִׁין״.
9 אֲמַר לֵיהּ רַב סִימָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי לְרַב אָשֵׁי, וְאָמְרִי לַהּ רַב סִימָא בְּרֵיהּ דְּרַב אָשֵׁי לְרַב אָשֵׁי: וְאֵימָא עֲוֹן בַּעַל מוּם שֶׁהוּתַּר מִכְּלָלוֹ בְּעוֹפוֹת, דְּאָמַר מָר: תַּמּוּת וְזַכְרוּת בִּבְהֵמָה, וְאֵין תַּמּוּת וְזַכְרוּת בְּעוֹפוֹת!
10 אֲמַר לֵיהּ: עָלֶיךָ אָמַר קְרָא, ״לֹא יֵרָצֶה״, ״כִּי לֹא לְרָצוֹן יִהְיֶה לָכֶם״.
11 תָּנוּ רַבָּנַן: דָּם שֶׁנִּטְמָא וּזְרָקוֹ בְּשׁוֹגֵג – הוּרְצָה, בְּמֵזִיד – לֹא הוּרְצָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּיָחִיד, אֲבָל בְּצִיבּוּר, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד – הוּרְצָה, וּבְגוֹי, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, בֵּין בְּאוֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן –
פירוש רש"ש על מנחות כ״ה א
1 רש"י ד"ה מכללה בבמה. בבמות נו"ג דאין שם קלעים. עי' בתוי"ט מה שתמה עליו בזה. וע"ש בכה"ד. ואולי יכוון רש"י דאותן קדשים המותרין להקריבן בבמה קטנה אפי' אם הקריבן בבמה גדולה אין נפסלין ביוצא עי' זבחים ס"ד קיט ובפרש"י שם: