רש"ש על מנחות ק״ו א

1 גמרא רבי אומר יביא חמש מנחות של עשרונים כו'. כ"נ דצ"ל ותיבת ששים למחוק כברישא:

2 רש"י ד"ה מותר השמן. וגבי כולה רקיקין תניא לעיל מההיא כו'. ע"ש דלא נמצא בברייתא מזה. רק דבמשנה איתא שם הכי:

3 תד"ה רבה. רבה גרסי' אע"פ שהוא אחר ר"ח. תימה מהו אע"פ דקאמרי. הרי הרא"ש בב"ק פ"ה סי' ה' בסופו כ' דר"ח גדול מרבה וה"ר לדבר. ורש"י בב"מ ר"ד מ כ' דרבה תלמיד דר"ח הוה. והרשב"ם בפ' ע"פ קי ד"ה רבה כ' כמו שהיו הדורות זו אח"ז כו' ור"ח נזכר שם קודם. ובפסחים מז ב אשכחן דבעי רבה מר"ח. ובתוס' שבת כג ב ד"ה גזירה כ' דר"ח היה חבירו דרבה וכ"כ בר"ה יח. ומה שהכריחו בשבת שם דגרסי' רבה שהרי משיב לו אביי תלמידו. וכה"ג כתבו ביבמות כט ב ושם קטז ובגיטין כו ובסנהדרין סב. תימה ג"כ דמצינו רבות דגם לרבא חבירו היה משיב בריש סוכה. בסנהדרין סה בחולין כט ושם קלד ערכין יט ב כריתות ג ב. יח ב. כד ב"ב קל. ועי' תוס' יבמות לו ב ד"ה ואמר. ועוד כהנה וכהנה וצ"ע: