מגן אברהם תרמ״ז

מהדורה: מגן אברהם

1 פרי מגדים פתח ↗

שנשרו עיין מ״א ועיין ט״ז ודאי אין חילוק בין נפרצו ונשרו מעצמן באילן או ע״י אדם והנה עושין קשר וסמוך לקשר טבעת ושם נותנין ערבה ואפשר שרי כי הוי אגד לולב שפיר ובן אני נוהג בזה:

2 פרי מגדים פתח ↗

שנקטם עמ״א המ״מ לאו אנקטם קאי רק נפרצו עליה ופירש כן בפ״ה מה׳ לולב הלכה ו׳ ועיין ב״י והמ״א נמי אנשרו קאי ונפרצו ועד״מ פסק כן ובא״ר ה׳. ושיעור היבשות בערבה לכאורה שיכלה הירקות עמ״א תרמ״ו ה׳ וי״ל ביניהם וערבות מצויות:

3 מחצית השקל פתח ↗

ס"ק ג כשרה. משמע דלכתחל' כו' ובס' א"ר מכשיר לכתחלה. מ"מ כיון דערבות מצוי' יש להחמיר לכתחלה:

1 שנשרו רוב עליה. ויש לדקדק בזה שלפעמי' נושרין ע"י תחיבתן לתוך הלולב, וגם ע"י נענוע:

2 שנקטם ראשה. פי' שנקטם עצו ת"ד רל"א והמ"מ פי' שנדלדלו עליה מהקנה או שנסדקו, ונחלקו עליה פסול ויש להחמי' בכולן דערבו' מצויות:

3 כשרה. משמע דלכתחל' לא יקח אותה:

1 מחצית השקל פתח ↗

דע דמ"ש בש"ע סעיף א' ואפי' הית' גדל במדבר כו' הוא דעת הרא"ש ורבותיו. אבל התוס' חולקים והוא מדתני' דף ל"ג ע"ב ערבי נחל. אין לי אלא ערבי נחל של בעל ושל הרים מנין ת"ל ערבי מ"מ:

2 אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים פתח ↗

ו שנקטם וכו'. ראש עצו כלדעיל סימן תרמ"ו סעיף ט' ואם עלתה בו תמרה כתב שבלי הלקט בשם תוספתא דכשר כמו בהדס כשרה משמע דלכתחילה לא יקח אותה מגן אברהם. ולא נהירא דבמשנה חשיב בבא אחת עם ערבה של בעל דמכשירים לכתחילה גם לשון כשרה לכתחילה משמע, ועוד דלמרדכי וסימן דלעיל דפסול לכתחילה על כרחך אף לכתחילה כשר:

מגן אברהם תרמ״ו » « מגן אברהם תרמ״ח