מגן אברהם שס״א

מהדורה: מגן אברהם

1 פרי מגדים פתח ↗

ולמעלה עמ״א הג״א עירובין פ״ד מ״מ פי״ד מה״ש ה״ט יע״ש דאם מכל צד הגג נמוך פחות מי״ט לא מהני סולם קבוע להתירו ואם מצד רה״ר לחוד גבוה י״ט א״צ סולם וזה פשוט ואם תוכו הבית י״ט אע״פ שמכל צד פחות מי״ט מהני סולם קבוע עתוס׳ פ״ד ב׳ ד״ה גג בשם רת״ם ומאן נימא לן דהרשב״א ז״ל והג״א ומ״מ חולקין על זה ועיין מהרש״א ז״ל שם דכרמלית גרוע יע״ש והנה במכתפים י״ל דהוי רה״ר גמור אף ע״פ שתוכו י״ט והתוס׳ מיירי באין מכתפים דהוי כרמלית גרוע והמחבר העתיק משתמשים בו ועיין אות ב׳ ואי״ה שם יבואר ומ״מ י״ל קצת דאפשר תוכו י״ט על גגן הוי רק כרמלית אף שרבים מכתפים ועא״ר ובתו״ש הגיה יע״ש:

2 פרי מגדים פתח ↗

משתמשין עמ״א עירובין פ״ד ב׳ ואפשר דתיקן בזה מ״ש בשמ״ה ס״י דוקא ט׳ מצומצמים לדיעה א׳ עלח״מ פי״ד מה״ש ה״ט אלא בגג ניחא תשמישיה בכובעים וכלים קטנים כל פחות מי״ט יע״ש:

2 אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים פתח ↗

א לבוש כגון שמכתפין וכו'. מגן אברהם כתב שמניחין בו כובעים וכלים קטנים עליה:

3 פרי מגדים פתח ↗

סולם עמ״א רש״י עירובין פ״ד ב׳ ומיהו היינו כשגבוה לצד החצר י״ט ע׳ אות א׳ וער״מ פי״ד מה״ש וב״י כאן דבטור משמע אף שאין מכתפים עליו צריך סולם ועב״ח ובש״ע סתם כדעת הר״מ ז״ל והר״ב לא הגיה דעת הטור די״ל דגם הטור סובר כן עב״ח. ומ״ש המחבר מחצירו בר״מ משמע יותר מד״א אסור בגג ובטור משמע מגג לבית דוקא אוסר הא בגג מותר אף יותר מד״א ועד״מ והמחבר נקיט מחצירו כי גם מחצירו אסור ועסי׳ שע״ב ושע״ד מכרמלית לחצר אסור לטלטל וגג זה כרשות הרבים לאו רה״ר ממש וגם י״ל כרמלית גרוע הוי ומש״ה מותר על הגג יותר מד״א בלא סולם וצ״ע. ואי״ה בשע״ב ושע״ד יבואר עוד:

4 פרי מגדים פתח ↗

בפחות עמ״א גמרא צ״ד וע׳ טור. ומ״מ יראה דפחות מאמה י״ל דלא דחקו שם ועיילי התם בפחות מאמה וצ״ע עתו״ש בשם תוס׳ דף ו׳ דאי עביד במזוזות ומשקוף אף בקרן זוית נדון משום פתח ואפשר מילתא דפשיטא הוא ודוקא נפרץ ומש״ה לא הזכירו הפוסקים:

5 פרי מגדים פתח ↗

ברוחב עמ״א לכאורה מבוי ג׳ דפנות ורוח רביעית פרוץ כולו ואין פתוח לרה״ר דלא הוי כרמלית כ״א דרבנן סגי בקורה טפח משום היכרא משא״כ כאן פתוח לרה״ר והוי החצר כרמלית מ״ה דדחקי רבים ועיילי להתם ומבטלי לרה״י דיליה וכן מקום המחיצה נדון ככרמלית כצידי רה״ר ולא רה״ר ממש כו׳ ומש״ה בעינן קורה רחבה ד׳ דוקא הואיל ומ״ה כרמלית ממש היה ואסור מדרבנן לטלטולי ביה בעינן קורה משום מחיצה פי תקרה כו׳ ז׳ דוקא משא״כ מבוי שאין לרה״ר דרה״י גמור הוי מ״ה ומשום היכרא בעלמא עבדו רבנן היכרא בקורה טפח די ועתוס׳ עירובין פ״ו א׳ ד״ה קורה ועט״ז שס״ו א׳ ומ״מ פי״ד ה״ד ופי״ז ואי״ה יבואר בשס״ג ועמ״א שע״ד אות ג׳ ואי״ה גם שם יבואר בזה וכאן אין להאריך:

1 ולמעלה מי'. דאלו כולו אינו גבוה י' לא מהני סולם דהוין ר"ה כמ"ש סי' שמ"ה ס"י וסט"ו ואם תוכו י אף על פי שמצד החצר אין בו י' א"צ סולם עיי' ת"ש ב"י הג"א מ"מ:

2 משתמשין בו. שמניחין כובעים וכלים קטנים עליהם:

3 כולם קבוע. דבזה סלקיה לגג מן רה"ר:

4 בפחות מי' אסור. דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי:

5 ברוחב הקרוי ד"ט. אף על גב דקור' מבוי סגי בטפח התם טעמא משום היכר בעלמא:

1 אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים פתח ↗

ב לבוש יכולים אין צריך וכו'. ואם חורו עשרה אף על פי שמצד החצר אין בו עשרה אין צריך סולם כן כתב מגן אברהם בשם הבית יוסף והגהות אשירי, וצריך עיון דמשמע שם דבעינן סולם רק כשגבוה עשר סמוך לרשות הרבים הוא דאין צריך:

2 מחצית השקל פתח ↗

ס"ק ב ולמעל' כו' ואם תוכו כו' א"צ סלם ב"י הג"א מ"מ ע"כ יש ט"ס כאן דז"ל הג"א משמע דאם הי' גבוה י' אפילו סלם א"צ עכ"ל וז"ל המ"מ דלא דמי לעמוד בר"ה שאינו גבוה י' ורבים מכתפים עליו משום דגג זה גבוה י' מצד החצר למה זה דומה לבור עמוק שבע' וחולי' ג' משלימתו ליו"ד שהחולי' נדונה רה"י אף על פי שאינה גבוה מר"ה יותר מג' עכ"ל ואם כן מאין הוציא מ"א קולא זה דהג"א שכ' דאם גבוה י' אפילו סולם א"צ מיירי שגבוה י' גם לצד ר"ה כדמוכח שם ולא מיירי כלל מתוכו ומן מ"מ פשיטא דאין דאי' אדרבא משמע להיפך דהא דימה דין דהכא לבור שבתוכו י' משמע דהכא אפילו תוכו עשרה צריך סולם גם בס' ע"ש כתב להדיא דבתוכו עשרה ומצד החצר אין בו י' דמהני סולם משמע דצריך סולם וא"א דמ"א חולק עליו להביא דבריו ולחלוק עליו או לכתוב דלא כע"ש כררכו א"ו דכצ"ל ואם תוכו י' אף על פי שמצד החצר אין בו י' מהני סולם ואם גם מצר ר"ה גבוה י' א"צ סולם ודין אחד נובע מן מ"מ דהא דימהו לבור שתוכו י' ובצד חיצון לצר ר"ה אין בו בשום צד גבוה י' משמע דדין דהכא דמהני סולם גם בכה"ג מהני דהיינו שתוכו י' אף שמבחוץ בשום צד אין בו י' ודין השני הם דברי הג"א הנ"ל גם שס' ת"ש הגיה על דרך אחר ע"ש:

מגן אברהם ש״ס » « מגן אברהם שס״ב