1שבינו לבין חבירו. דליכא למיחש שם לגנבי:2בונהו כדרכו. כיון שדבר האבד הוא דאיכא למיחש לגנבי:3מפני הסכנה. אבל בלא"ה אסור לסתרו ולבנותו אפי' איכא חשש גנבי מרדכי:4ובונהו כדרכו. דאל"כ מימנע ולא סתיר:5מותר ליטול. אף על גב דמלאכה גמורה היא שרי כיון שאינ' של טורח ואינו אסור אלא חרישה עסי' תקל"ז ס"ט וב"י שם:6ציר כו'. וה"ה לתקוע המשקוף במסמרים שרי אם יש לחוש לגנבי ואם לאו אסור:7מעשה הדיוט. דכל דבר שאינו צורך אוכל נפש אף על פי שהו' לצורך המועד אסור מעשה אומן כ"א בדבר האבד כמ"ש ס"א מ"מ:8אצטב' וכו'. נסר שמחברין לו רגלי' כעין ספסל שלנו מעש' הדיוט הוא טור:9תנור. ונ"ל דאם הזמן קר מותר לעשות תנור להחם הבית החורף אם ראוי לאפות בו ואם אינו ראוי לאפות בו נ"ל ג"כ דשרי ערסי' תקמ"א ורסי' תקמ"ד:10שנשבר כו'. אפילו יכול להשאיל מחבירו שרי כ"מ במ"מ עסי' תק"ט:
