מגן אברהם שפ״ז

מהדורה: מגן אברהם

1 פרי מגדים פתח ↗

במבוי עמ״א משמע דסובר כן להלכה והר״ב וי״א בהג״ה על היין כו׳ אין הלכה כן רק כדעת המחבר ועט״ז מ״ש שם ועב״י בזה. ועמ״ש אי״ה באות ב׳:

1 מחצית השקל פתח ↗

ס"ק א במבוי כו' א"מ בעלמא על פרוסתן. ר"ל אם שואל א' מחבירו פרוסה פת נותן לו אף שנשתתפו ביין מ"מ באותו שבת סומכים על שיתוף כיון דהוי קצת שותפים בפת דאי הוי בעי מיניה פת הוי יהיב ליה אע"ג דלא הניח שיתוף בפת והן דברי ירושלמי:

2 פרי מגדים פתח ↗

וי״א עמ״א ציין על וי״א שבהג״ה דכ״ע מודים דשתפו ביין במבוי סומכין עליו במקום עירוב וי״ל דוקא בעירב כל חצר לעצמו וע׳ ע״ש ולכאורה ראוי הציון וי״א בהמחבר ועט״ז וצ״ע:

1 במבוי בפת. ואם נשתתפו ביין אם אין מקפידין בעלמא על פרוסתן סומכין על השיתוף בשבת הראשונ' לבד ואין מתירין דבר זה אלא מדוחק רמב"ם פ"ה:

2 וי"א דסומכין כו'. וב"ח כ' דכ"ע מודו דסומכין בזה על השיתוף:

1 יד אפרים על שלחן ערוך אורח חיים פתח ↗

במג"א ס"ק וא"ו הבתי' פתוחים לו נ"ב נראה שר"ל דאם לא עירבו בחצ' א"כ אי אפשר להביא העירוב מבית זה לבית דרך פתחים הפתוחים לחצר שהרי החצ' אסו' לטלטל בו וכיון שא"א להביא העירוב מזה לזה אין יכולים לערב יחד אם לא כשיש בחלון כשיעור אלא דשרי אף למעלה מי' משום דביתא כמאן דמליא דמי' אבל אם עירבו בחצר ויש הית' לטלטל מן הבתים לחצ' א"כ אף אם אין בחלון מ"מ שפיר דמי לטלטל מזה לזה דרך החלון כיון שהם יכולים לטלטל ולהבי' העירוב מבית זה לבית זה דרך החצר וממילא דשרי לטלטל דרך חלון שאין בו כשיעו' ודרך פתחים קטנים וכמ"ש בס"ק ד' באם יש פתח או חלון כשיעו' אף דרך פתחים קטנים מות' וא"כ מאי רבותא דשרי חלון למעלה מיו"ד דהא אפילו אין בחלון כשיעו' נמי שרי ואף על גב דלעיל ס"ק ג' כתב המג"א דשיתוף לא מהני לטלטל דרך חור אף שנשתתפו התם מיירי בנשתתפו במבוי לבד אבל לא עירבו שני החצירות יחד ורוצים לטלטל דרך חור בזה ס"ל דאסו' דאע"ג דסומכים על שיתוף במקוה עירוב היינו שמות' לטלטל בכל חצר בפני עצמה אף אם לא עירבה לעצמה לדעה השניה סימן שפ"ז או אם עירבה כ"א לעצמו שמות' לטלטל דרך פתחים שביניהם. והיינו דוקא פתחים וה"ה חלונות כשיעו' וזהו שרמז המג"א שם לסי' שפ"ז דמשמע דרך פתחיו דוקא וטעמא כיון שאם היו רוצים לערב יחד דרך הפתח היו יכולין מהני השיתוף בזה במקום עירוב אבל אם אין שם פתח ביניהם דעירוב לחוד לא הוי מהני אם לא שנא' שיועיל מחמת השיתוף שמות' לטלטל העירוב דרך מבוי בכה"ג לא אמרינן שיועיל השיתוף שיעש' החצרות כאחד דעיק' השיתוף שיהי' רשות המבוי מעורב להם כאילו הוא רשות של חצר אחד אבל אינו מועיל לעשות הבתים והחצ' אחד אם לא במקום שהי' עירוב לחוד אמרי' שהשתוף עולה במקום עירוב משא"כ כאן בחלון שבין שני בתים ואם עירב בחצר דרך פתחים הפתוחים לחצר הרי נעשה רשות הבתים אחד אף דרך חורין שרי וע' בתו' שבת שמגיה במג"א לטלטל דרך החלונות ואין נלע"ד גם פירושו שפירש שם ע"פ הג"ה זו הוא תמוה מאוד ע"ש:

1 חידושי חתם סופר על נדרים פתח ↗

אין בין המודר וכו'. באומר הנאת מאכלך עלי. וכן פי' הרמב"ם והרע"ב במשנה וכן הוא בירושלמי וראיתי בס' קול הרמ"ז דמדלא איתמר אלא אמר רבא משמע דרבא לא נאיד מדברי ר"ל אלא מפרש כוונתו ע"ש והנה יל"ד דקאמר לעיסת חטין ע"ג מכתו ולא אמר סתם ליהנות ממאכלו וכגון להריח בככר חם דמייתי בירושלמי ובש"ע ע"כ נ"ל באומר קונם מאכלך נאסר בהנאת מיני מאכליו של חברו ככל קונם דאסור בהנאה אך מותר ליהנות שלא כדרך הנאתו וס"ל לש"ס באומר הנאת מאכלך מיתור לשון הוסיף אפילו להניח חטין ע"ג מכתו דהוה שלא כדרך הנאתן ועיין מג"א סי' שפ"ז. והירושלמי ס"ל קונמות כהקדש דאפילו שלא כד"ה אסור. וזה תליא בפלוגתא הארכתי במקום אחר. וע' היטב לשון רש"י עירובין ל ע"א ד"ה מערבין לו בה וכו' ע"ש:

2 מחצית השקל פתח ↗

ס"ק ב וי"א דסומכים כו' מצויין בטעות וצריך לו' בדברי י"א שכתב המחבר שאם עירבה כל חצר לעצמו ולא עירבו דרך פתחים סומכים על השיתוף משמע דלדעה א' גם בהאי גוונא אין סומכים על השיתוף וע"ז כתב הב"ח דאין כאן מחלוקת דגם דעה א' ס"ל דאם עירב כל חצר בעצמו אף שלא ערבו דרך פתחים זה על זה סומכים על השיתוף וכן כתב הט"ז ס"ק א' באריכות:

מגן אברהם שפ״ו » « מגן אברהם שפ״ח