מגן אברהם תרמ״ג

מהדורה: מגן אברהם

1 פרי מגדים פתח ↗

ואם עמ״א דבעשויה ועומדת הזמן אין קאי אסוכה אומר זמן קודם סוכה כליל שני בתרס״א. ועמ״א בתרס״א והב״ח שם שבליל ב׳ נמי יברך סוכה ואח״כ זמן לכאורה התם לחוש לי״א דנעינן שעת עשייה או שעת מצוה כסברת בני אייבר״א ובלולב אע״פ שביום ב׳ אין מברכין שהחיינו על לולב משא״כ ק״ה אין קפידא טוב יותר בליל ב׳ לברך סוכה ואח״כ זמן משא״כ בעשויה ועומדת דזמן לא קאי כלל אסוכה ראוי להקדים זמן. ואמנם קשה דעשויה ועומדת זמן קאי על הסוכה בקיום המצוה ובאין עשוייה ועומדת אם בירך זמן בשעת עשייה או אין מברך בקיום המצוה וזמן רק ארגל אז ראוי זמן ואח״כ סוכה ועא״ר אות ג׳ הקשה עליו ורוצה להגיה בב״ח ועב״ח דפוס פפד״מ מלת עכשיו וצ״ע והוי יודע דהא דמברך אעשיית סוכה כתב בחה״ר היינו שעשאה תוך שלשים לחג כבסי׳ תרל״ו והתם לא מברך שיאכל אח״כ בחוץ אבל קודם ל׳ אין מברך בעשייה זמן רק ברגל מברך זמן אישיבת סוכה ויוצא ג״כ לזמן די״ט יע״ש בחה״ר ומבואר שם דמברך זמן אקיום סוכה וכמ״ש הא״ר וצ״ע. מ״ש רש״י ז״ל בנ״ו שהיתה עומדת לכאורה בתוס׳ מ״ו א׳ דאם לא״ה כשיכנס אין מברך זמן כלל וי״א דה״פ כשאין עשוי ובירך זמן בעשייה ושוב לא מברך אקיום זמן ומבואר הוא וכ״כ בחה״ר כ״ע מודים דזן די״ט מצי אומר בשוק וסוכה אחר קידוש כ״ע בעשוייה ועומדת דמברך זמן אקיום סוכה ורוצה שלא להרבות בברכות ולומר תרי זמן אסוכה ורגל בהא פליגי ובריית׳ מ״ו כשנכנס מברך שתים סוכה וזמן אסוכה ויוצא ג״כ לרגל משא״כ שבירך בעשייה זמן או זמן דרגל מברך בשוק קודם שיכנס. ובמ״ו בד״ה מברך שתים לישב בסוכה וזמן קצת כדמות ראיה דל״ת שתים זמן דסוכה וזמן דרגל לכן לא כתב סוכה וזמן רק לישב בסוכה וזמן עחה״ר לחדש דבר המעכב הא לאו הכי לא. ומ״ש זמן יכול יברך כל שבעה י״ל בזמן דסוכה באכל ליל א׳ בסוכה ולא בירך זמן וביום א׳ בירך בביתו זמן ובליל ב׳ לא אכל בסוכה אם יברך זמן אסוכה אח״כ עסי׳ רכ״ה במ״א ט׳: מעומד עמ״א אע״ג דלכ״ע מעומד רשאי מ״מ שלא יהא קודם דקודם או היכרא דוקא על אכילה עט״ז אות ב׳:

1 לבושי שרד פתח ↗

מ"א ד"ה ואם עשויה וכו'. ר"ל דבהרמ"א מבואר דבליל ב' אומר זמן תחלה משום דלא קאי הזמן אסוכה מש"ה אף בליל א' אם היתה עשויה ועומדת אין שייך שהחיינו על סוכה אומר זמן תחלה אבל תימא דאיפכא הוי דהא אמרי' בסוכה דמ"ו דכשעושה סוכה מברך זמן ושוב א"צ לברך כשנכנס בה ואם היא עשויה ועומדת מברך שהחיינו כשנכנס בה ע"ש ובפ' החליל דפליגי רב יהודה ורבב"ח הובא בט"ז סק"א פירש"י דפליגי אם היה סוכה עשויה ועומדת דאז בשעת הכניסה מברך זמן וגם לישב בסוכה פליגי הי קדים עכ"ל הרי להיפך ומדברי הב"ח ומ"א דבעשויה ועומדת אז סוכה ואח"כ זמן דהזמן קאי על קיום המצות סוכה שמקיים בכניסתה אבל באינה עשויה ועומדת אז בירך בשעת עשיה וא"צ לברך זמן על סוכה ואינו אומר זמן רק על הקידוש כמו בשאר רגלים אז זמן ואח"כ סוכה. ובא"ר מגיה אם לא היתה הסוכה עשויה ועומדת דאז בירך זמן בשעת עשיה כדאמרן ועדיין תימה למה כתבו דין זה דאינו נ"מ אלא בזמן התנאים שהיה מברך זמן בשעת עשיית הסוכה אבל לדידן כבר איפסקא הלכתא כהרמ"א שאינו מברך בשעת עשייה אלא סומכין על זמן דקידוש א"כ אין חילוק בין עשויה ועומדת או לא וצ"ע עוד יש אריכות דברים בזה מתשובת הב"ח סימן קנ"ב שהבאתי בס"י ואין כאן מקומו:

2 פרי מגדים פתח ↗

אחר ברכת המוציא עמ״א הרא״ש לשיטתיה וכמ״ש בט״ז ב׳ להיכרא וקודם סמיך מיד לאכילה יברך לישב בסוכה וממילא לפי המנהג מקדשין מיושב ולישב בסוכה מיושב כהרא״ש ז״ל ובט״ז אות ג״ד אי״ה יבואר. בקידוש ועדיף מטול ברוך וגביל לתורי:

1 ואם היתה הסוכה עשוייה ועומדת עם הסכך מברך זמן ואחר כך סוכה כמ"ש סי' תרס"א ב"ח, אם לא בירך זמן בליל ראשון מברך כל ז' גמ': מעומד. כדי שיהיה עובר לעשייתן ואין נוהגין כן דכיון דאין מברכין אלא על האכילה כמ"ש ססי' תרצ"ט הוי עובר לעשייתן:

2 אחר ברכת המוציא. כדי שיתחיל בסעודה ואח"כ יברך ולא הוי הפסק דצורך סעודה הוא כמו קידוש:

1 מחצית השקל פתח ↗

מ"א ואם הית' כו' כמ"ש סי' תרס"א ב"ח. ר"ל דהב"ח כתב כן לדידן לפי מאי שפסק הרב"י לקמן סי' תרס"א דדוקא בליל א' דהזמן קאי גם על עשיית הסכ'. ולכן מברך תחלה ברכת הסכ' ואחר כך ברכת הזמן. כדי שיחזור ברכת הזמן על שתיהן דהיינו על עשיית הסכ' ועל הרגל משא"כ בליל ב' דאינו צריך לברכת הזמן כ"א משום הרגל. דמשום עשיית הסכ' נפיק בזמן דאתמול אפי' תימא שהראשון הי' חול וכמ"ש לעיל סי' תרמ"א לכן יש להסמיך ברכת הזמן לקידוש דעלה קאי ואח"כ ברכת הסכ'. ולכן אם הית' הסכ' עשויה דאין צריך זמן משום עשיית הסכ' כ"א משום רגל. א"כ ליל א' יש לה דין ליל שני ויש להסמיך מיד ברכת הזמן אחר קידוש ואח"כ ברכת הסכ'. אבל הב"ח גופיה פסק לקמן בסי' תרס"א דגם בליל ב' יאמר תחל' ברכת סכה ואח"כ זמן ע"ש ואולי יש לחלק דבעשייה מוד' הב"ח וק"ל אך אין לשון הב"ח משמע כן:

2 מחצית השקל פתח ↗

ס"ק ב אחר כו' כדי שיתחיל כו' כדי שיהי' הוכח' שהוא מברך בעבור הסעוד' עד כאן לשון הרב"י:

מגן אברהם תרמ״ב » « מגן אברהם תרמ״ה