מגן אברהם תקכ״ב

מהדורה: מגן אברהם

1 מחצית השקל פתח ↗

ס"ק א על כו' עב"י ר"ל שכתב שמדברי הטור משמע שלא הותר לו אלא בא"א לו לילך שם אלא ביגיעה רבה שהוא זקן או חולה. והדרך רחוק. וכתב שהר"ן חולק ומתיר אפי' יוכל לילך בלי יגיעה אלא שלא יטנף כו' וכיון שסתם בש"ע משמע דס"ל דעת הר"ן עיקר. ודע שכתב ט"ז בס"ק א' בשם מהרש"ל וז"ל ומ"מ נראה דאין אסור בי"ט אלא בר"ה או בכרמלית הדומה לר"ה כדפי' בפ"ק דאין עירוב והוצאה לי"ט:

1 לבושי שרד על שלחן ערוך אורח חיים פתח ↗

ט"ז ס"ק י"ב לענין לכתף. דין זה בסי' תקכ"ב במג"א ע"ש:

2 מחצית השקל פתח ↗

ס"ק ב אין כו' אפי' אזמניה כו' דאי לא אזמניה אסור משום מוקצה אפי' לר"ש דנא ניתנו עצים אלא להסקה וכמ"ש מ"א סי' תק"ב ס"ק י"א:

1 על הכתף. אפילו יכול לילך בלא כסא אם יש בו איזה צורך לכתף כגון שלא יטנף בגדיו או ביעתותא מותר יש"ש עב"י:

2 אין מנהיגין. אפי' אזמניה מאתמול לכך דמיחזי כמאן דאזיל לשוק למוכרה עסי' תקי"ו:

1 ביאור הלכה פתח ↗

נר של בטלה - עיין מ"ב ועיין מאירי ביצה דף י"ב שכתב נר של בטלה כלומר נר שעושין אותו שלא לצורך אלא שאינם רוצים לעמוד בלא נר אפילו בשעה שהם ישנים ע"ש הטעם דאין זה צורך יו"ט כלל מיהו בני אדם שהם מפחדים לישן אם אין נר דלוק מסתברא דמותר דהוי בכלל צורך גופו וכמו דמותר להחם חמין לרגליו וכעין שמצינו בש"ס דף כ"ה בילתא אשתו של ר"נ דשרו לה למיפק באלונקי משום ביעתותא ועיין סי' תקכ"ב במגן אברהם שם. ודע דהמ"א הביא בשם רש"ל דהעולם אין נזהרין בנר של בטלה ויש להם על מה שיסמוכו דהרמב"ם מתיר ע"ש ואנו לא העתקנו זה משום דרוב הפוסקים מחמירין בזה וכספיקא דירושלמי עיין ברשב"א בחידושיו ובעבודת הקודש וברא"ש וטור ורי"ו ושב"ל בשם רבינו ישעיה דלא התיר אלא בנרות של בהכ"נ וגם הגר"ז השמיט קולא זו ע"כ אין להקל בזה. ודע עוד דנר של יא"ר ציי"ט אם לא הדליקו בערב יו"ט ידליקנו עכ"פ בחדר שאוכלין בו דמוסיף אורה בחדר ויותר טוב שידליקנו בביהכ"נ ויצא מחשש נר של בטלה ובשעת הדחק אפשר דיש להתיר בכל גווני דהוי כעין נר של מצוה שהוא לכבוד אבותיו כן מתבאר בת' כתב סופר:

מגן אברהם תקכ״א » « מגן אברהם תקכ״ג