בטא האתר בפיתוח
כניסה עם Google

פירושים על גילוי וכיסוי בלשון קל״ז

מהדורה: מסכת גלוי וכסוי בלשון עם פירוש עלי באר מאת עלי אלון ויריב בן אהרון. המדרשה אורנים, 2001

« פירושים על גילוי וכיסוי בלשון קל״א פירושים על גילוי וכיסוי בלשון ק״ע »
מקור: גילוי וכיסוי בלשון קל״ז
מפרשים:
1 בסדק שנפתח נ. רוטנשטרייך: גו"כ – ביאליק ביצירתו בראי הבקורת עמ' 326 שוב ראוי להעיר במקום זה על הקירבה הקיימת בין הנוסח העיוני או הווידויי שבמסה לבין מוטיבים פנימיים של שירת ביאליק. השיבה לתוהו הלא היא עולה בפנינו בשירה: "אולם יש אשר יקוץ המדבר ונקט בדמי העולמים / והתעורר להנקם באחת נקם שוממותו מיוצרו / … יעז לשפוך הקתון על פניו ולזרקו בחמת אף לרגליו / ולערבב עליו כל עולמו ולהשיב התוהו על כנו – ". ולהלן: "ונערק למדבר ונאמר לציה 'אמנו!'". ב"מתי מדבר", שמשם הובאו הבתים האלה, ניתן למוטיב זה של התוהו גילום מיתולוגי של התעוררות של אלה שנקברו במדבר. יש להעמיד אפוא על הצירוף בין המוטיב המיתולוגי של התוהו לבין המוטיב של המוות המופיע ב"מתי מדבר". כי גם להלן נראה, כי קיים קשר בין המציאות של התוהו לבין כניסת המוות לתוך רשות הגדורה והשלווה של החיים האנושיים. מובן שבשירה "מתי מדבר" נתעשר המוטיב של התוהו במיתוס ההיסטורי של העם היהודי על תקופת המדבר ועל דור המדבר.
« פירושים על גילוי וכיסוי בלשון קל״א פירושים על גילוי וכיסוי בלשון ק״ע »