פירושים על גילוי וכיסוי בלשון ס״ז

מהדורה: מסכת גלוי וכסוי בלשון עם פירוש עלי באר מאת עלי אלון ויריב בן אהרון. המדרשה אורנים, 2001

« פירושים על גילוי וכיסוי בלשון ס״ה פירושים על גילוי וכיסוי בלשון ע׳ »

1 ה"תהו" ג. שלום: פרקי יסוד ע' 187, 208. מרשימה העמדה החד־משמעותית של המקרא, שלפיה הוכנס גם הרע אל תוך מערכת הבריאה האלוהית: "יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא רע, אני ה' עושה כל אלה" ישעיה מה ז --- כל ישות שאינה אין־סוף, כלומר כל ישות מצומצמת, ואפילו נעלה היא ביותר, מן ההכרח שיהיה בה יסוד מעורער, בלתי־מאוזן, חסר וחשוך. דווקא המגמה התיאיסטית הקפדנית של קבלת האר"י רואה אפוא את הרע כיסוד הכרחי הטמון בעצם הסטרוקטורה של הבריאה, ובלעדיו היא עלולה לאבד כהרף־עין את ישותה המיוחדת ולחזור ולהיבלע בישות אין־סוף. ככל שחזקה יותר הופעתו החיצונית של הגורם החשוך הזה בעולם האצילות, כתוצאה של הצמצום ושבירת הכלים, כך גדל גם הסיכוי להתגבר עליו, ללבנו ולטהרו. מציאותו הכוחנית של הרע, של השטן עצמו, מושרשת באל עצמו; אמנם, לפני הצמצום היה הרע מובלע באור האין־סוף, הנושא בחובו גם את זרע החושך, אך מציאותו העצמאית נתחזקה וגדלה בתהליך הדיאלקטי אשר בו, מצד אחד, אלוהים חוזר ומצמצם עצמו באקטים חוזרים של הצמצום, ומצד שני הוא מגלה את כוחותיו במערכת הספירות.

« פירושים על גילוי וכיסוי בלשון ס״ה פירושים על גילוי וכיסוי בלשון ע׳ »