בטא האתר בפיתוח
כניסה עם Google

פירושים על גילוי וכיסוי בלשון מ״ג

מהדורה: מסכת גלוי וכסוי בלשון עם פירוש עלי באר מאת עלי אלון ויריב בן אהרון. המדרשה אורנים, 2001

« פירושים על גילוי וכיסוי בלשון מ״ב פירושים על גילוי וכיסוי בלשון מ״ד »
מקור: גילוי וכיסוי בלשון מ״ג
מפרשים:
1 לשון היחוד י. תשבי: חקרי קבלה ושלוחותיה, עמ' 657. בספרות הקבלה, וביחוד בקבלת האר"י, השימוש ב"יחודים" הוא מכשיר ראשי להעלאת הנשמה למרומים ולפעילות מיסטית מאגית בעליונים ובתחתונים. משמעות המונח "יחוד" היא רבת פנים: איחוד העולמות, איחוד הספירות והתאחדות הנשמה עם הכוחות האלוהיים בדביקות גמורה. לאחר הפעלת ה"יחוד" חוזרת הנשמה לגוף ולעולם הזה בהיותה ספוגה שפע אלוהי, המקנה לה ידיעת סתרי תורה ורזי ההוויה ויכולת להשתמש בהם לתיקון העולם ולטובתו העצמית של המייחד. להדגמת הפעולות העיקריות הנעשות בכוח ה"יחודים" יש לציין מלחמה בקליפות, העלאת ניצוצות והגברת הקדושה מכאן, גירוש שדים ורוחות, תיקון עוונות וריפוי מחלות מכאן.
2 במדור השירה י. פיכמן: שירת ביאליק עמ' קמ במקום אחר רמזתי על השפעת הבלשן הרוסי המפורסם פּוֹטיבּניא על הדעות שהובעו בשתי מסותיו של ביאליק – במיוחד על יחס הגומלין שבין שירה לפרוזה, וצמיחתן זו מזו. בבית ביאליק בספרי־היסוד של המשורר עצמו מצאתי את שני מחקריו של א. א. פוטיבניא "הרעיון והלשון", "מתוך השיעורים בתורת הספרות". בספר האחרון מצאתי את ניסוח הרעיון, ש"בלשוננו מתהוה תמיד גלגול אטי במהלכו, אבל רב־תוצאות – הלא הוא: הפיכה עצומה של צורות השירה לצורות פרוזאיות וכן להיפך – של לידת צורות שירה חדשות מן הפרוזאיות".
« פירושים על גילוי וכיסוי בלשון מ״ב פירושים על גילוי וכיסוי בלשון מ״ד »