בטא האתר בפיתוח
כניסה עם Google

פירושים על גילוי וכיסוי בלשון י״ד

מהדורה: מסכת גלוי וכסוי בלשון עם פירוש עלי באר מאת עלי אלון ויריב בן אהרון. המדרשה אורנים, 2001

« פירושים על גילוי וכיסוי בלשון י״א פירושים על גילוי וכיסוי בלשון ט״ו »
מקור: גילוי וכיסוי בלשון י״ד
מפרשים:
1 ירדו מגדולתן צבי לוז: קריאה בגו"כ בלשון, מעגלי קריאה 20, עמ' 124. אם בלשון עצמה, כמדיום, מתחוללות תמורות, הרי מדובר בתמורות שבראיית העולם כולו, שכן בעולמנו האנושי הכול חותר להתנסח בלשון כלשהי. כל מחשבה, כל רגש, שואפים אל ביטויים; ועל אחת כמה וכמה עולם ההכרה והמדע. התרבות כולה היא מערכות־לשון. מובן שאין ביאליק מתכוון דווקא ללשונות המתימטיות והסמליות, הנוהגות במדעים, אלא על לשון המלים, שביטויה העליון הוא השירה. למעשה, זהו מאמרו של משורר, אשר באמצעות העיון הוא מתוודה על שורשי־נפשו ומעיד מהי שירה בשבילו; ובשאלה 'מהי שירה?' הוא שואל 'מהו אני?' לכן המאמר חופף לכמה משיריו החשובים ובחפיפה זו ניכר היסוד הווידויי. אך את וידויו האישי הלביש ביאליק בניסוחים הגותיים כלליים המשתמעים כשיטה עיונית ---
« פירושים על גילוי וכיסוי בלשון י״א פירושים על גילוי וכיסוי בלשון ט״ו »