חכמת שלמה על עירובין צ״ד

1 גמ' וקטרו ביה והיכי עביד שמואל הכי והא אמר כו' ורב אי ס"ל דאסור כו' כצ"ל:

2 שם דלא נימרו כו'. ?? ס"א הדר ביה רב משמעתיה ולא נהירא דהא רב לא אמר שמעתא אלא מהאי עובדא שמיע לן וק"ל:

3 רש"י בד"ה אהדרינהו רב לאפיה דקסבר כו'. נ"ב והתוס' פירשו לעיל בפ' מי שהוציאוהו עירובין דף מ"ד. בדבור פקק החלון מאן דאמר דרב קפיד אעשיית מחיצה הבאה להתיר טלטול בשבת וק"ל:

4 בד"ה שנטלה קורתו או לחיו גרסינן כצ"ל. ונ"ב בסוף פ"ק פירשו התוס' דעת רש"י:

5 בד"ה משתי רוחותיו נמי נימא פתחא כו' כצ"ל:

6 תוס' בד"ה מאי שנא כו' דג' מחיצות דאורייתא כמו סתם מבוי דהוי כלחי וקורה ויש לומר דהכא כו' כצ"ל:

7 בא"ד אלא שלשה מחיצות וברביעית כו'. נ"ב פירוש א"כ ברוח אחת נמי לא ישארו שלש מחיצות וא"כ אין חילוק בין רוח אחת לשתי':

8 בא"ד ואיירי נמי שנפרצו כו' אע"ג דהשתא כו' כצ"ל:

9 רש"י בד"ה ושמואל כו' ביתר מעשר ולא מיתנא ליה כו' כצ"ל:

10 בד"ה וקירויו נמי כו' משופע לדידי נמי האי שתי רוחות חדא קרן זוית הוא וכגון שנפרץ זה הכותל מן הקירוי על פני כו' ברוחב ארבע וחמש אמות כו' ארבע פיות שצריך כו' הוא נפרץ בארבעה כו' במקצוע צפונית ובארבע כו' כצ"ל והד"א. ונ"ב כזה :

11 תוס' בד"ה וקירוי כו' שנפרץ הקירוי באלכסון כו'. נ"ב כזה :

12 בד"ה ושמואל כו' בין בעשר בין ביתר כו'. נ"ב וכמו שפי' רב בקרן זוית ודו"ק:

13 בא"ד דאיירי נמי בעשר דלא כו' כצ"ל:

14 בא"ד כסתם פרצה שהיא יותר מעשר. נ"ב ואין לנו להקשות דלמא הא קמ"ל דבשני רוחות לא אמרי' פיתחא הוא משוס דס"ל לתוס' דהא ליכא חידוש דפשיטא עשר בקרן זוית הוא פרצה ולא חשיב כפיתחא וק"ל:

15 בא"ד ומשום בית כמו שמואל. נ"ב פי' לאשמועינן דמרוח אחת אמרינן פי תקרה אפי' ביתר מעשר אף שרב מוקי באלכסון דאין שייך לומר פי תקרה אפי' ברוח אחת כדפרש"י התוס' פירשו לטעמייהו דאלכסון הוא כמו שפירש ר"י לעיל ואינו שייך ברוח אחת אלא בשתי רוחות ובקרן זויות וק"ל עיין במהרש"א: