חכמת שלמה על עירובין כ׳

1 גמרא קמ"ל כאן וס"ל כו'. נ"ב נראה בעיני לפרש האי דקאמר רבי אלעזר הכא הזורק מרשות הרבים לבין הפסין דחייב נשמע מכלל דאמר התם כאן הודיעך וסבירא ליה דתלמודא דכאן וסבירא ליה קאמר אם לא היכא דמוכח כגון גבי רבי יוחנן כדאיתא לקמן ומשום הכי משמיע לנו בכאן כאלו אמר רבי אלעזר להדיא כך כדי שלא תטעה לומר כאן ולא ס"ל כמו שאומר רבי יוחנן אבל אין לפרש איפכא הכא להדיא והתם לא אר"א כאן הודיעך אלא רבי יוחנן לחוד ותלמודא אמר לשם רבי יוחנן ורבי אלעזר מכלל חברתא דהכא א"כ למה ליה לתלמודא לומר לשם מאחר שאמר כאן להדיא ובפרט לומר רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרווייהו כאן הודיעך ואין להם דעת אחד ולמה לא חש התלמודא שנבא לכלל טעות ונאמר דשניהם אמרו כאן וס"ל או כאן ולא ס"ל ומי ידע לחלק ביניהן אם לא שנסמוך על מה שאמר במקום אחר אם כן ל"ל למימר בכדי דברים שלא אמר רבי אלעזר ודו"ק:

2 רש"י בד"ה מאי לאו כו' דאין עוביו ד' בגובה י' כו' כצ"ל:

3 בד"ה דהדרן וערבן כו'. נ"ב כזה *:

4 בד"ה ובאו מים כו' דהא תנן כל מחיצה כו' כצ"ל:

5 בד"ה הזורק מר"ה הס"ד:

6 תוס' בד"ה לא יעמוד כו' שאין ד' על ד' אמרי' כו' להוציא ראשו ברה"ר ולרוק כיון דפיו במקום אחר הוי כו' מידו לידו אחרת כו' כצ"ל:

7 גמרא ר"א אוסר בגמל כו'. נ"ב פירוש אפילו בראשו ורובו כפרש"י וכמו שהגהתי מספרים מדוייקים ואין להקשות מדאמר רבי אליעזר אוסר בגמל משמע דוקא בגמל אבל בבהמה לא פליג את"ק אלמא דת"ק איירי נמי בבהמה ואין חילוק לתנא קמא בין גמל לבהמה ובעי בשתיהן ראשו ורובו לא קשה דאפשר לומר אדרבה דשמעיה רבי אליעזר מתנא קמא דבעי ראשו ורובו בגמל ובבהמה לא בעי ראשו ורובו ואם כן לרבי אליעזר דפליג בגמל ואוסר אפילו בראשו ורובו אם כן לכל הפחות גבי בהמה בעי ראשו ורובו ע"כ קאמר אוסר בגמל אפילו בראשו ורובו אבל בבהמה לא פליג ושרי אפילו בלא ראשו ורובו ודו"ק:

8 רש"י בד"ה לא ימלא כו' למה הוצרכו כו'. נ"ב מה שפרש"י דאיירי בדלא נקט לה כו' דאם כן נמה הוצרכו לראשה ורובה אין להקשות דלמא הך ברייתא איירי בלא ראשה ורובה ומשום הכי אסור אפילו בדנקט לה נ"ל לפרש מן הסתם שדעת רש"י מאחר דסתמא קתני לא ימלא ויתן דמשמע שאסור לעשות כן בשום ענין ואמאי אסרו עליו יכניס ראשה ורובה בתוך הפסין בשלמא אי איירי בדלא נקט לה ומשום הכי אסרו עליו אין להקשות אמאי אסרו לו בשום ענין דנקט לה באפסר משמע דאיירי בסתם פרות שאין להם אפסר וחבל ומאחר שאין לה אם כן לא מועיל לו שום היתר ליתן המים לפניה אלא לשפוך לה והתוס' פי' בע"א דקאי על המשנה דאיירי בראשו ורובו אבל קשה למאי אנו צריכין לכל זה הדוחק כי המקשה שבא לדחות הפשיטות ורוצה לומר דאפילו בדנקיט לה בעינן ראשה ורובה ממ"נ שפיר קאמר וה"ק הכי נמי מסתברא דמתני' איירי בדנקיט למנא ונקיט לה דאי בדלא נקיט לה אפילו בראשה ורובה נמי אסור כמו שמביא מהך ברייתא דאסור למלאות בדלא נקיט לה ואם כן ממילא מתניתין בדנקיט לה איירי ושמעינן דבעי ראשה ורובה מאי אית לך למימר דלמא האי ברייתא איירי בדנקיט לה ולא ימלא משום דלא הוי ראשה ורובה בפנים אם כן סוף סוף נמי שמעינן דבעי ראשה ורובה אפילו בדנקיט לה ודו"ק:

9 בד"ה שלא היתה כו' אלא ששגג בשבת כו' כצ"ל:

10 בד"ה צוארו ארוך ואע"ג דרוב גופו כו' עד רה"ר ואהכי בעי ראשו ורובו ואע"ג דנקיט לה כצ"ל והס"ד:

11 תוס' בד"ה אמר אביי כו' ברה"ר ומטלטל ברה"י כו' כצ"ל:

12 בא"ד וחזי ליה לאידך כו'. נ"ב חוזר לגרסת ר"ת: